הרהורים סוציולוגיים וספונטניים – על רצח ילדים

אלה שמחפשים סיבות לרצח, מסתכלים בד"כ על נפש הרוצח, כלומר מחפשים את ההסבר הפסיכולוגי, את המניע האישי.

אני טוענת שברור לגמרי ההקשר הסוציולוגי לרצח ילדים, התרומה של המבנה החברתי לרצח. זאת, למרות העוצמה שיש ביחסי הורים וילדים, למרות שהמשפחה היא עדיין (גם אם התוודענו לאלימות, גילוי עריות וכו') התא החברתי המגונן ביותר על ילדים.

לצערי, אם כן, אפשר לחשוב על הסוציולוגיה של רצח ילדים. הסיכוי של ילדים להרצח (גם אם הוא קטן מאד ככלל), גדול יותר אם הם (ללא סדר עדיפות):

א. חיים במשפחות להורים בני מעמד כלכלי נמוך: חסר להם כסף, עבודתם לא מוסדרת, עוד. 

ב. ילדים של הורים מהגרים: ההורים עוברים משברי זהות, שייכות, משברים כלכליים, חיים בדרך כלל בשוליים של התרבות השלטת.

ג. חיים בסביבה מנוכרת ובועתית: כל אחד לבד ובתוך שלו, ללא תמיכה, אין עם מי לדבר. 

ד. חיים בחברה ששרותי הרווחה שלה: מצומצמים, רחוקים, מיועדים לתת תשובות למקרים הקיצוניים ביותר בלבד – ובמשורה.

ה. ילדים לאנשים שהסטטוס החברתי שלהם נמוך יחסית מבחינת: השכלה, מעורבות בחיי הקהילה, הכבוד שהם זוכים לו.

ו. חיים בחברה שהנורמות שלה נותנות יותר לגיטימציה לתוקפנות כלפי הזולת, ופחות לגיטימציה לרוך, חמלה, סעד ול"חנוניות".

ז. חווים אנומיה: חוסר סדר, היעדר ערכים מרכזיים ומלכדים (כגון: כבוד האדם, המשפחה, הדת ו/או אחר).

ח. ילדים שההורים שלהם חשים שנוצחו, שלעולם לא יצטיינו – בחברה שמפארת נצחונות ונותנת לגיטימציה לה"הדחות".

 

בחברה שלאנשים החברים בה, יש מינימום של קיום כלכלי מוסדר ומכבד, יכולת להתפרנס, נגישות לידע והשכלה, תמיכה משפחתית וחברתית, ערכים מלכדים וידיעה ברורה יותר של מה חשוב ומה חשוב פחות, נורמות של חמלה ואהבה, אפשרות ממוסדת ונוחה לקבל עזרה במידת הצורך (כולל מעונות לתקופות קצרות וארוכות) – התופעה תקטן.

אם בחודש האחרון גילינו בישראל את התופעה בעצימות גבוהה, צריכים קברניטי המשק, ולא רק העובדים הסוציאליים לחשוב על מה השתנה ועל איזו מגמה מצביעות התופעות האלה. לצערי, יותר מידי אצבעות מופנות אל המשפחה ואל שרותי הרווחה, ומעט מידי אצבעות מופנות אל החברה, אל המבנה החברתי שלה, אל הערכים, המוסדות, ההחלטות הממשלתיות ותוצאותיהן.  כי בהחלט ייתכן, שאת שורשי תופעת רצח הילדים ניתן למצוא בפעילויות ממשלה מוסדרות כגון: קיצוצים בקצבאות, מערכות חינוך מוטות לכיוון בעלי יכולת, ועוד.

לכן, במערכת הבחירות המוניציפלית והארצית, אני, למשל, מצפה למצוא יותר פעולות תומכות משפחה, חינוך,  ושוליים ככל ופחות – פעילויות ראווה.

6 תגובות to “הרהורים סוציולוגיים וספונטניים – על רצח ילדים”

  1. גבי דרורי Says:

    כמה שחשבתי ,כמה שהקשבתי למנתחים של הסיבות,
    כמה שפשפשתי בידע ובנסיון שלי-שום דבר לא עזר
    המעשים הם נגד הטבע.
    ההסבר הסוציולוגי,ההסבר האפידמיולוגי –
    [שהכתבות בעיתונות ,ברדיו ובטלויזיהמגבירות את התופעה],
    ובטח ההסברים הפסיכולוגיים הכול נראה נכון,
    עדיין המעשים אינם מתקבלים על הדעת,לא ניתנים לחיזוי .
    ולכן מביכים ומפחידים.
    המקבילה שעולה בראשי מפחידה – תחשבי על אחמניג'ד קטן
    לוחץ על כפתור הפצצה באותו מודל סטיה של רוצחי הילדים.

  2. benziv Says:

    לצערי, לא בטוח שזה נגד הטבע לרצוח ו/או להרוג.
    בשביל זה יש לנו את הסיפור של קין והבל, וזו רק ההתחלה.
    לצערי.
    ורק עשרת דיברות, נורמות חברתיות, וסוציאליזציה – הופכים אותנו לאנשים עם קודים של מוסר.
    ואפשר כמובן לטפח, ואפשר לקלקל.

  3. ODED EFRATI Says:

    החברה, ככלל היא אלימה!
    ככה קל לחנך אוחזי נשק למינהו.
    חילים אמריקאים, רוסים, טרוריסטים למיניהם וארבעה רוצחים במדי משמר הגבול שזרקו נער בן ארבע עשרה אל מותו מגיפ נוסע בחברון ולא שמענו אפילו גינוי אחד.
    האם יתכן שאנו מפרידים בין דם לדם?

  4. benziv Says:

    נכון. אנשים הם אלימים. עובדה שאפילו הורים רוצחים. ויש מי ומה שלא מונע. ומה נראה אלמנטרי יותר?
    וכן, אנשים מפרידים בינם לבין אחרים.
    אפילו אצל ילדים קטנים, רואים שהם מבחינים בין מי "משלהם" ומי לא. וכשאין "משלהם" הם בוכים. אחר כך דוחים.
    זאת הגנטיקה הפשוטה.
    אח"כ נוספות ואריאציות.
    ומהויכחו של 'מה משפיע יותר: תורשה או סביבה?' – כבר נגמלו כולם.

  5. יהודית Says:

    הקטע הזה דבר אלי:
    בחברה שלאנשים החברים בה, יש מינימום של קיום כלכלי מוסדר ומכבד, יכולת להתפרנס, נגישות לידע והשכלה, תמיכה משפחתית וחברתית, ערכים מלכדים…. – התופעה תקטן.

    ואני לא יכולה להימנע מלחשוב על מעשינו בשטחים.. שהמקרים הקיצוניים שלהם מביאים לכך ששולחים אמהות וילדים עם מטעני חבלה להתפוצץ..

  6. benziv Says:

    לא חשבתי על הסיפא. זה נכון גם כן.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: