היסטורית המחשב האישית שלי

בוקר אפרורי וחשוך עולה מן החלון ומביא את רעשי המכוניות העוברות בתוך השכונה המתעוררת לאט. עדיין קריר. עוד לא 31 מעלות כמו שהבטיחו. המזגן כבוי ואפילו אפשר לחוש משב רוח קל מאד.

אני נגשת למחשב שהדלקתי לפני כמה דקות, ומתחברת לעולם החיצוני (מיילים) ואח"כ לעולם הפנימי (הבלוג).

1990: קיבלתי לראשונה, מחשב שלי, לעצמי, כשעבדתי באינטל, לא רגע קודם. הייתי בת 44. היצור הזה עמד על השולחן בקיוביק, והבנתי שאי אפשר לעבוד בלעדיו. לידו עמד עציץ שאנשי המחלקה קנו ועליו איחולי הצלחה. עברתי כל מיני קבלות פנים, אבל אף פעם לא קבלת פנים כזו.  מעטים היו מחוברים לרשת באותם ימים, אבל אני, שהגעתי לעבוד במה שקראתי לו ביני לבין עצמי בשם "פסגת הטכנולוגיה" קיבלתי מחשב. רחל, המזכירה שלי, אישה חרדית בשביס, הסבירה לי מה חשוב ומה לא חשוב. הכי חשוב היה לקרוא את המיילים שהגיעו אלי מחלקי אינטל המקומיים והבינלאומיים, ולהגיב.

אחר כך למדתי שגם היעדים שלי ושל אנשי, ושל מנהלי – חשובים גם הם, וכולם עובדים באותה דרך. למדתי להשתמש במכשיר. לא אהבתי אותו, לא הרגשתי תלויה בו, כן הרגשתי שהמחשב הוא סוג של מועקה טכנולוגית הכרחית, כמעט כמו הפקקים שהובילו אותי בכניסה לירושלים.

בעיתונים התפרסמו מידי פעם כתבות בנושא המחשב והגיל, המחשב והמבוגרים. ראיתי את עצמי כאחת מאלה שכותבים עליהם: לא ממש מיודדת, אבל מהסוג המתקרב.

1992:  עזבתי את אינטל, לא קניתי מחשב.

את מה שהייתי צריכה להדפיס, הייתי מוסרת במשרד הדפסות שהיה מכין אותן תוך יום. הייתי באה, עוברת על הכתוב, והחומר היה יוצא ליעדיו בדואר או מועבר באופן אישי על ידי.

בבית היה מחשב של הילדים. ניגשתי אליו לעיתים רחוקות, אבל העולם המשתנה המשיך ודפק על דלת ביתי.

1994 בערך: רכשתי מחשב חדש, ואיפשרתי לבני הבית להשתמש בו, כי כמה אני כבר צריכה אותו. התוכנה הייתה קיוטקסט, כי היא נראתה הכי ידידותית. הכשרה קיבלתי מבני משפחה. והיא הייתה הכשרה טובה, חלקה התרחש on the job כשהם עוברים (תודה מיוחדת לעמית), רואים משהו, וממשיכים הלאה.

עברו שנים. מידי פעם למדתי עוד משהו, הרוב התרחש תוך כדי ולבד. פעם אחת הזמנתי גם מדריך אישי והוא לימד אותי מה שאני צריכה וגם מה שאני לא צריכה, אבל הוא חשב שאני צריכה. את החלק האחרון שכחתי מיד…

המחשב הנישא שנרכש על ידי, הכי קטן שאפשר היה אז, עזר לי במסעותי בעולם. שוב לא אמרתי ללקוחות שלי – שאין אפשרות להיות בקשר. להיפך, ביקשתי לשמוע, לדעת.

2008: כשמישהו ניגש היום למחשב שלי, אני מחכה בקוצר רוח שיזוז. אני לא רואה את עצמי בלעדיו. הוא מאפשר לי להיות בקשר עם לקוחות, לעבוד, לכתוב סיפור, להיות עם עצמי, ללמוד ומה לא. 

חיים בלי מחשב, היום, הם חיים מדכאים למדי. חיים בלי אנציקלופדיה, חיים בלי תקשורת.

זהו, גם אני מכורה.

וכיוון שיש יותר אור, ועדיין יש לי זמן – אני יוצאת לצעידה היומית שלי.

6 תגובות to “היסטורית המחשב האישית שלי”

  1. גבי דרורי Says:

    את צריכה להודות לאינטל.
    אני קניתי לבן מחשב בערך ב – 1980.
    מה שעברת ב-18 שנה ,אצלי נמשך כ – 30.ועדיין…
    בעצמי,אני עדין , יחסית אליך,בעידן של סוף המאה הקודמת.
    והכי גרוע הכתיבה עדיין נבלמת במהירות ההדפסה.

  2. benziv Says:

    אני ממש מבינה אותך ויחד עם זאת: צריך להתאמן. כל בוקר ממש עם זריחת החמה, לכתוב משהו. והגיע הזמן, גבי, שיהיה לך בלוג. חבל"ז. אתה אוהב לכתוב. תכתוב. המחשב הוא העט של היום.

  3. יהודית Says:

    אני כל הזמן הדפסתי, כי היה לי חשוב לתת לתלמידים שלי חומר מודפס. שיהיה מכובד. התחלתי במכונות כתיבה.
    אהבתי את האפשרות להדפיס.אני זוכרת את הקיוטקסט היטב. הייתי טובה בו. טובה מאד.
    המחשב הגיע עם הילדים, לא זוכרת מתי
    לנפלאות האינטנרט התוודעתי כשגרנו בחו"ל ב-1992. בשגרירות היה דואר אלקטרוני. אח"כ התקנו בבית אבל לא היה למי לכתוב כי לאף אחד לא היה.
    עכשיו קניתי לפטופ שאפשר לסחוב בתיק קטן.
    אני מכורה למחשב כל הזמן

  4. benziv Says:

    בכלל שכחתי מזה… גם ההיסטוריה שלי התחילה ממכונת כתיבה. כי איזו אישה יכולה הייתה לחיות אז – ללא מכונת כתיבה? זה היה חלק מהזהות הנשית שהייתה יכולה להתבטא בעיקר כפקידה או כמורה. אגב, גם תפרתי במכונת זינגר. זה חלק שנטשתי, אבל אולי בעתיד אחזור לתפור לנכדים.

  5. יהודית Says:

    אני רציתי לחזור לתפור אבל המכונה שלי שבקה.
    עכישו אני מחפשת מישהו שיתקן אותה. וזה לא פשוט
    האם זו מלאכה ששבקה מהעולם?

  6. benziv Says:

    לא. בת"א, ברחובות הקטנים, תמצאי מתקנים. אולי גם בחיפה, בעיר התחתית…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: