עיר ימים – מגדלים צומחים בחול

בוקר קריר וחסר שמש. חברתי לא התעוררה בזמן ואני יוצאת לבדי לטיול. לצאת לבד, אומר בין השאר לשנות מסלול. אני צועדת לכיוון עיר ימים. שני סינים עוברים את הכביש. עובדים כאן. בדירה אחת יש וילונות, אבל המנופים סביב אומרים לי שזו דירה לדוגמא. השלטים אומרים שהאיכלוס יחל בדצמבר השנה. הייתכן?

אני כבר רואה את האיכלוס. יהיו ארגזים גדולים בחדר האשפה. יבקשו להפריד בין אשפה לבין קרטונים. הדיירים לא כל כך יקשיבו. יהיה גדוש. יסריח.

הלובי שהבטיחו שיהיה מפואר, יהיה מלוכלך בינתיים. לא יהיו שם עציצים, זה יגיע אחר כך.

האנשים יעלו וירדו במעלית אחת בלבד, שקירותיה יצופו בדיקטים, כדי שמעבר הדיירים לא יפגע בהם. יהיה צפוף. כולם יכירו את כולם.

ישיבות ועד הבית המתהווה יערכו בלובי, בעמידה. אולי יהיו כמה חכמים שיורידו כסאות מתקפלים. את ועד הבית יתפסו כמה דיירים אוהבי כח והשפעה, העשירים יותר (אצלינו הם בעלי הפנטהאוזים), או כאלה שבאמת איכפת להם. ואולי יהיה שילוב שיאפשר אחר כך מאבקי כח מתמידים וכעס של כולם על כולם. יכול להיות שחלק מהאנשים בוועד לא ישלם דמי ועד בית, או שיארגן הסכמה שכולם, למשל משלמים אותו הדבר. הם יקבעו מי תהיה חברת הניהול ורבים מהדיירים יחפשו שם את הקומבינה שנעשתה מאחורי הגב.

אחר כך, אחרי שהחברה הבונה תשלים את משימותיה כולן, ואחרי שהגנן האחרון יעזוב את הדשא הזולל מים לנפשו, יתחילו הדיירים ללכלך. קודם כל יזרקו את הדואר סביב לפח, יעזרו להם גם מחלקי הפליירים למיניהם שגם הם לא יקפידו כל כך, אחר כך אפשר יהיה למצוא במעלית ארטיק זרוק, או סתם קצת שתן, אחר כך יתלוננו הדיירים על השכנים ועל הוועד, ויבואו עם השוואות מהבניין הסמוך ששם זה עולה פחות ונקי יותר. הכי קל יהיה להתנפל על עובדי הניקיון, ולכן יחליפו אותם לעיתים קרובות, ויביאו מישהו אחר או מישהי אחרת מהשכונה הסמוכה שהיא ענייה וקולטת עליה. שכנה אחת תראה כמה מלוכלך במקום שבו המעלית נפגשת עם המבנה. היא תכעס. המנקים יתחלפו וידברו בשפה זרה. הם יתלוננו על אלה שמשליכים את הזבל מחוץ למכולה ועל הילדים שמדביקים את המעלית בידיים ממותקות. כמה דיירים ישאירו את עגלת הקניות שהוציאו מהסופרמרקט בלי ששילמו את חמשת השקלים, שתעמוד סתם כך בשטח הציבורי של הבניין, בפנים או בחוץ. לפעמים מישהו יקדח בקיר דווקא בשעת ערב מאוחרת כי זה יהיה הזמן היחיד שיהיה לו כדי להתעסק בתליית תמונות. לאט לאט לא יכירו האנשים זה את זה, כי יהיו כמה שלא יוכלו לעמוד בתשלומי המשכנתא ויעזבו, וגם כמה אחרים שקנו את הדירה לצרכי השקעה – יעבירו אותה במהלכים מצופי עו"ד שמבינים הכל בנדל"ן, לידיים אחרות. במעליות שכולן תפעלנה עכשיו יעלו וירדו אנשים בבדידות עירונית גוברת. הגברת המשונה שבעלה שתקן תלך ותתבגר, ופיליפינית תופיע כדי לתמוך בה ולהביא אותה לסב יום בבוקר. כשיגידו לה שלום, היא עוד תענה בהתחלה, אבל אחר כך כבר לא תדע להגיד גם את זה וגבה ילך ויתכופף. שיערה שהיה צבוע כשנכנסה לגור, יהיה כולו שיבה. לפעמים תגיע לביקור גם ביתה ותרד איתה ועם הפיליפינית שעכשיו אומרת שלום לדיירים, לטיול בפרק הקרוב.

רעש גדול מאד ואבק ענני מכסה את הרחוב, הפועלים הסינים הורידו את הזבל דרך דליים קשורים חסרי תחתית ומחוברים בשלשלאות. גיליתי שאני כבר בקצה של עיר ימים, ליד השלט שמבטיח פרטיות ומרחב כמו בוילה, יחד עם פינוקים של חיים במגדל מגורים.

חשבתי שאולי בכל זאת אצלם זה יהיה שונה.

4 תגובות to “עיר ימים – מגדלים צומחים בחול”

  1. יאיר דקל Says:

    זה לא חייב להיות כך.
    בביתי הקודם (בינתיים עברנו לצמוד קרקע) היה ועד שאיכפת לו.
    שני אנשים שהקדישו זמן ותשומת לב (אחת מהם את מכירה…) ולכן התשלום לוועד הבית היה הנמוך בסביבה.
    לכן הבית היה נקי ונעים להיכנס אליו – עם לובי מאורגן (לא מפואר) וגם חדר האשפה לא עלה על גדותיו.
    הוועד, אגב, לא הורכב מאנשים תאבי כוח. להיפך. מאנשים תאבי חיים נעימים בבית המשותף
    מי שלא רוצה להתלונן – ההובי הישראלי – שייכנס לוועד הבית!

  2. benziv Says:

    לא תאמין, נכנסתי.

    ולא תאמין – הבנתי מהר מאד שאם אני רוצה לשמור על עצמי ועל שפיותי – אני צריכה לצאת.

    בבית שלנו – אי אפשר להחליף את הוועד.

    נשמע לך משונה?

    גם לי. יש שם דוגמא חיה של איך משתלטים על ארגון (הבית שלנו הוא כמו קיבוץ קטן, יש בו 77 משפחות), ואיך שומרים על המקום שנתפס. אפשר לכתוב על זה ספר קטן.

    המהפכה היחידה – לעזוב את הבית.

    וזו האמת לאמיתה.

  3. יהודית Says:

    באמת?
    נשמע כל כך עצוב
    ועדי הבתים הפכו להיות מקפצות לכוח ולשליטה?

  4. benziv Says:

    זה לא חדש.
    הניסיון שלי בבתים משותפים/מגדלים הוא חדש יחסית. רוב חיי חייתי בבתים בודדים או משותפים קטנים. לא נחשפתי לעניין.

    כוחנות יש בכל מקום שיש בו יותר משני אנשים, אם אחד מהם הוא כוחני.

    אני לא בטוחה שבמקרה של הבית שלנו – זה משמש למקפצה למקום אחר. זה פשוט מבטא אישיות ספציפית וגם אינטרסים כלכליים.

    לדוגמא:
    יו"ר ועד שיש לו עסק פרטי והוא מאפשר לחברת ניהול להיכנס לבית תמורת הנחה גדולה על ניקוי העסק שלו (אולי אפילו חינם). בקיצור הקומבינות שכל כך התרגלנו אליהן, פועלות גם פה.

    וזה עצוב מאד.

    סולם הערכים והנורמות שמוצאים בצמרת השלטונית, נמצאות גם כאן, בזעיר אנפין.

    וזה באמת עצוב מאד מאד.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: