יעוץ ארגוני על נעלי עקב

יעוץ ארגוני ונעלי עקב – לא נראה שייך? נכון. לא שייך עד שאני נכנסת לכיתות שלי. בשתיים מהן אני מוצאת שתי סטודנטיות שמתנדנדות על עקבים גבוהים. לא נראה לי. גם אם מנסים לשכנע אותי שהעקב הזה 'ממש, אבל ממש' נח.

יועצים ארגונים לא נהנים מתמיכה רחבה בארגון, הם באים לעשות שינויים, וכל ילד יודע את מה שארכימדס הזקן גילה באמבטיה שלו, שבשביל לעשות שינוי צריך נקודת אחיזה טובה ומלאה לתמיכה. אי אפשר להרגיש בטוחים על עקבים מתנדנדים. 'לא', היא אומרת לי 'אני דווקא מרגישה מאד בטוחה'. אני  עוקבת אחרי ההליכה שלה, היא כבר שכחה מה זה הליכה בטוחה. היא מתנדנדת בזהירות על עקבים גבוהים מאד. טוב, אני לא יכולה לשכנע את שתיהן, רק אחת  מהן, השנייה תלמד מהניסיון. אני יודעת שכשאני מרגישה לא בטוחה בסיטואציה ייעוצית, אני קודם כל מסדרת את הגוף שלי: שתי רגליים מונחות מעוגנות ברצפה, הגב שלי נתמך בכיסא טוב עד הסוף, והנה אני כבר עברתי ממצב פיזי של חוסר בטחון למצב של קצת יותר בטחון בגוף. ואם אני עוד רוצה להוסיף בטחון על בטחון, יש ואני משתפת את הלקוח/ה שלי במה שזה עתה עברתי ושואלת – 'האם זה רלוונטי לך?' (מה שנקרא גשטלט: 'שימוש בעצמי), ולמרבה הפלא אני מקבלת פעמים רבות את התשובה החיובית. שכן, זה דווקא רלוונטי.

נראה לי שזה מספיק להבוקר, אחרי חווית המעברים שלי: טיסה מאוחרת לאילת במטוס שאוהב אנשים שרגליהם קצרות במיוחד, נסיעה במונית שמשמרת את עשן הסיגריות של הנהג עבורי, כניסה למלון שהכל כלול בו, ושעובדי ניקיון סודנים גבוהים ויפהפיים (שנמלטו מאימתם של אויבים), עוברים חרישית בין האורחים ואוספים את מה שנושר מהצלחות לרצפה. וכן, שכחתי להוסיף שקניתי בגד ים חדש בחצי מחיר וללא מע"מ, ואני שותה מיץ גזר בקפה הילל שמחבר לאינטרנט ללא תשלום נוסף.

5 תגובות to “יעוץ ארגוני על נעלי עקב”

  1. שוקי Says:

    שלום אתי היקרה באילת – בחצי מחיר
    אם הית רואה את הפולניות הצעירות, המתנשאות לגובה 170 ס"מ לפחות, ועוד 10 ס"מ של עקבים – משייטות על מדרכות נוראיות העשויות חלוקי אבן היסטוריים , מתאימים במיוחד להפגנות סטודנטים צרפתיים, כשכל גופן מתנועע למקצב החיים התוססים העוטפים אותן וכולן הכרזה אחת : אני כאן ! נראה כאילו הן מקשה אחת – נוצקו יחדיו, הרכבה מצטיינת של מכון וולקני…..מה רציתי לאמר ??? אה כן. אם שרי אריסון יכולה, ופנינה רוזנבלום יכולה, וגליה אלבין יכולה, ועופרה שטראוס יכולה…אז גם יועצת ארגונית יכולה….שלא לדבר על נשיאת הגלקסיה במרבית הסדרות בהן מככבת אישה בתפקיד זה…..הלבושה בחליפה הצמודה היטב לחמוקיה כאילו נוצקה עליה.

  2. גבי דרורי Says:

    אתי, איך זה שהגברים צריכים ללמד אשה?!
    ריקי נמצאת במקום ה- 53 ברשימת 300 הצעירים המשפיעים של פורבס,
    והיא ושכמותה מסתכלות מלמעלה [ותציצי בתאור החי של שוקי ותראי למה טוב להן שם ,- גם במחיר איזו אי נוחות לעיתים], על הגברים ועל נשים אחרות.
    גם לאסרטיביות לש היועצת זה מוסיף כי הבטחון העצמי עולה ככל שהרגל נראית ארוכה יותר

  3. benziv Says:

    וואלה!

    מהזוית שלי, של מי שצעדה בעבר בנעלי עקב, גבוהים במידה שיכולתי, להלן מהניסיון שלי:

    א. נכון, נעלי עקב מוסיפים לגובה, וגם לתחושה שאולי הנועלת ארוכה ורזה יותר.
    ב. בנעלי עקב אפשר" לסובב" את הרגל בקלות רבה יותר, ולחטוף נקע קטן או גדול (לאחת מחברותי היה גם בסופו של דבר גם שבר שממנו סבלה רבות), בין אם נתקע לה העקב בין חלוקי האבן של ורשה או סתם כך נשבר (קרה לי).
    ג. כל אורוטופד/ית ונאורוכירורג/ית, כל מטפל/ת בשיטת אלכסנדר ופדנקרייז, יגידו שזה לא בריא לגב, לתנוחה של החוליות וכו'. מהיום שפרץ לי דיסק בגב, עבור בניתוח וכלה בהמשך – אנני לא חזרתי לנעלי עקב.
    ד. גם אם בעיניכם הגברים זה יפה, אז מה? בסין היה סקסי ויפה בעיני הגברים רגליים קטנות והנכות הייתה משנית ואפילו רצויה.
    ה. אישה וגם גבר צריכים קודם כל להרגיש בטוחים, עם רגליים על הקרקע.

    לעבודה היעוצית מגיעים היועצים/ות עם מעט מאד תמיכה. כדאי למצוא את מקורות התמיכה בגוף.

    גם אתם שניכם, שוקי וגבי, הייתם אולי נראים רזים וגבוהים יותר עם עקבים, אולי הייתם מרגישים אפילו אסרטיביים יותר, ואם הייתם מתאמנים הייתם יכולים להסתובב בין האבנים בורשה או באילת בחן רב יותר, אבל מי יעשה לכם את זה?

    גברים ונש ים צריכים לשמור על בריאות, ולהרגיש בעבודה נטועים באיזה עוגן אחד טוב, על כל כף הרגל השלמה כולה ולא ולא על קדמת הרגל בלבד.

  4. גבי דרורי Says:

    את צודקת ולכן נשיא צרפת הולך על עקבים,
    בשבילי יהיה צורך לגלות סוג חדש של מתכת כדי ליצור עקב שיחזיק מעמד
    שוקי עוד צעיר אולי הוא יהיה יותר גבוה בלי עקבים
    רק מלרוץ אחרי התינוקת הוא בטח יירזה ויראה כאילו הוא על עקבים.

  5. benziv Says:

    ימצאו, בטח כבר מצאו, אבל תאמין לי שזו לא חויה מי יודע מה, תנסה ללכת 5 דקות על כריות כף הרגל…
    ולגבי שוקי, מי יודע? אולי בפורים…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: