מעברים ו… סדר יום

כולה, הייתי באילת רק כמה ימים, אבל, המעבר לשגרה הוא מעבר. אני מכבדת אותו.

אתמול ויתרתי על בילוי מתוכנן בערב, למרות שכבר היינו בבית ב18:30, הייתי עייפה מידי. גם הספרים שלא סיימתי לקרוא, מונחים ומחכים לי. המזוודה נפרקה, הכביסה נקייה אבל רטובה.

פתחתי את היומן שלי וגיליתי:

06:50 יוצאת מהבית, נכנסת למכונית,

07:30 פגישה ראשונה, במחצית הדרך לחיפה,

10:00 פגישה שנייה בחיפה, ואם אספיק – ביקור קצרצר של חברה שחלתה מאד.

14:00 פגישה ארוכה עד לשעות אחה"צ שוב – במחצית הדרך לחיפה.

18:00 – אני מניחה שכבר אהיה בבית.

 

לא הכנתי "שיעורי בית", כלומר, לא סיכמתי את המפגש הקודם עבור אחת מהלקוחות שלי. אשלים את החסר, כבר התנצלתי.

 

כרגע, אין יותר בתי מלון גדולים וים סוף דרך החלון, רק מגדלים של פולג, ורעש המנוף הבונה את המגדלים הבאים בתור. רוח נעימה נכנסת הביתה. המזגן כבוי, אחרי כמה ימים שבהם התרגלתי לא לזוז בלי מזגן.

אין יותר חדר אוכל עם ירקות קצוצים במיוחד עבורי, ואין לחם עטוף במפית שצריך לפרוס ממנו לבד. עוד מעט אכין לי משהו לאכול, אתקלח, ואתחיל שבוע עבודה.

 

במעברים, גם אם קצרים, אני תמיד קצת פה, וקצת שם.

מחר אהיה לגמרי פה.

3 תגובות to “מעברים ו… סדר יום”

  1. דפני Says:

    אתי יקרה,
    טוב לנו שאת פה והמעבר מחזיר אותך לכאן (גם אם בשלבים).
    בזמנו שמעתי על מחקר, שמצא הבדל מגדרי הנוגע לגבולות ו"מיקום" המעבר בין העבודה לבית.
    אצל הגברים – מרגע שעזבו את פתח ביתם הם כבר בעבודה, ויהיו בה עד שיעברו שוב את מפתן הבית.
    אצל נשים – כל עוד לא הגיעו לעבודה הן בבית, וברגע שיפסעו מבעד לדלת המשרד הן כבר שוב בבית.
    אני משוכנעת שהיום היינו מקבלים תוצאות שונות במקצת, מה גם שהעבודה נתפסת באופן שונה אצל חלקים באוכלוסיה (מימוש עצמי ולא רק פרנסה), וגבולותיה הטשטשו לחלוטין (בעידן הגלובליזציה), באדיבותם של המחשב הנישא וידידו – הטלפון הסלולרי, הדורש מאיתנו זמינות מלאה בכל שעות היום והלילה.
    לחיי החופשות!

  2. benziv Says:

    היי דפני!

    נכון. היינו מקבלים תוצאות שונות.
    גם הבית שלי הוא כבר קצת אחר…
    בהיעדר קטנטנים, אני נכנסת למכונית ובאם השעה סבירה, כבר מבצעת את הטלפונים שלי,כלומר, כבר בעבודה.

    ואולי יבוא בקרוב המחקר החדש, כי הישנים מתיישנים מהר.

    האם ידעת שהכיתות התמלאו מהר מאד ועד אפס מקום? כבר קיבלתי טלפונים מתחננים להרחבה…

  3. יהודית Says:

    אנחנו חיים במעברים כל הזמן
    כל יום אנחנו עוברים מהבית לחוץ וחוזר חלילה
    אבל אנחנו שמים לב לזה רק כשנסיעה היא לא כזו שבשגרה, כשנוסעים לחופש למשל. אז יש הזדמנות לעצור ולהתבונן ולחשוב ו'להסתכל' על ההתנהגות שלנו ועל התגובות ועל יכולת ההסתגלות למקומות חדשים..
    ועל כוחה של השגרה
    ועוד כל מיני מחשבות..

    ואני חושבת עלי בהקשר הזה…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: