זהו, ההחלטה נפלה: אני נפרדת מהבלוג.
התחלתי אותו ב-26.8.06, בעקבות שיחה עם צביקה רול, שמגיעה לו זכות הראשונים, להיות אבן הדרך ביסוד הבלוג, ואחרי שעמית שרייבר עזר לי לטפל בצד הטכני של הקמתו.
היה נפלא, לקום כל בוקר כמעט ולכתוב, ואכן כתבתי 713 פוסטים, כולל זה הנוכחי. כשכתבתי, הרגשתי פעמים רבות להט של כתיבה או להט של אמירה. אכפת לי וזה היה מקום טוב להגיד מה אכפת לי ולקוות שלדברי יהיה הד חדש אצלי, או אצל אחרים. לאלה שקראו אותי, היתה זו הזדמנות להיחשף ליותר מזוית אחת: אפשר היה לגלות את מה שאני עושה, את מה שאני חושבת, אירועים מרכזיים כפי שהתרחשו בחיי באותו הזמן, ההחלמה שלי, המסעות שלי, ועוד. לסטודנטים שלי שקראו או יקראו, ללקוחות שנכנסו או יכנסו – שמחתי לחלוק יותר צדדים שלי איתכם.
היה נפלא לקבל תגובות ולהחזיר תגובות. סה"כ היו 2435 תגובות שכוללות גם תגובות שלי על התגובות של אלה שהגיבו.
היו תגובות שהרחיבו את דעתי, שהביאו משהו נוסף לעולם שלי, ועל אלה שמחתי מאד, מאד.
בסך הכל היו 61,194 כניסות לבלוג שלי, וביום הכי טוב היו 313 כניסות.
מה שיחסר לי, יוכל אולי להתגלגל לכתיבה אחרת, מסודרת, שכבר נמצאת בעיצומה.
להלן התוכניות לכתיבה נוכחית ולכתיבה בהמשך:
סיפורים ארגוניים: ספר שאני כותבת שבנוי מסיפורונים, רובם עד 2 עמודים, שמתארים נקודות בחיי האנשים שפגשתי או את הזוית שלי בעבודה איתם. ייתכן שלסיפורים אוסיף הסברים מכיוון גישת הגשטלט. את הספר הזה אני כותבת לבד, אם כי חלק מהסיפורים הוקראו ונשפטו על ידי חברי בשתי קבוצות הכתיבה שלי (טלי, אפי, תמי, אסתר – בקבוצה אחת, וגבי, שוקי, יהודית, מירה, ליאת וכנרת בשניה). מידי פעם הצלחתי גם להביא את בן זוגי לקריאה שלהם. מידי פעם שלחתי לחברים או ללקוחה.
ספר שאני כותבת עם חברתי, שולה בן ארי, שעוסק במפגש שבין הפרט למקצוע שלנו. לא רוצה למסור הרבה פרטים, כיוון שלא סגרתי עם שולה.
בין הדברים שנמצאים במגירה שלי, ניתן למצוא עוד:
1. דברים שכתבתי על מיומנויות של מנהלים, שאפשר לערוך אותם לכדי ספר, וגם להוסיף כמה מיומנויות חסרות וחשובות.
2. ספר שכתבתי בעבר ולא התקבל על ידי אף הוצאה שפניתי אליה, וכנראה שצריך לעבוד עליו עוד, או למצוא את ההוצאה הנכונה.
בנוסף, ללא קשר – החלטתי לכתוב מאמרים עם חברים. מהניסיון שלי בעבר, עם ורד וינוקור, זה ממש נפלא.
הקרוב ביותר הוא זה שאני כותבת החל מה-22.10.08 – ייכתב עם ענת גור- אריה ותולי אור, בעקבות חויה של עבודה משותפת בכנס גשטלט האחרון. המאמרים שיתפרסמו בארץ, יופצו באמצעות האתר של איפ"א או בעיתונות המקצועית ואולי באגודת הגשטלט (אם כי לפחות כרגע היא קלינית ביסודה). יהיו מאמרים שיכוונו לעולם של הגשטלט, יכתבו באנגלית, יפורסמו בחו"ל.
בשביל לא להיתפס כמגלומנית או פנטזיונרית, אני לא אספר על כל שאר הספרים והמאמרים שמתרוצצים אצלי בראש… יש לי כנראה צפי להרבה שנות חיים ויצירה…
אני מזמינה בהזדמנות הזו, חברים טובים (כולל סטודנטים שלי) שאיתם נפגשתי, חשבתי או כתבתי – לכתוב יחד איתי.
אי אפשר לעצור כאן בלי לברך: שתהיה החתימה של כולנו לשנה הקרובה טובה, שניצור, שנדבר, שנכתוב, שנעביר את הידע שלנו הלאה.
תודה לכולם: לקוראים, לאלה שהשיבו והגיבו, לאלה שלא הגיבו, לאלה שעוד יכנסו, לאלה שירצו תגובה, לאלה שיקבלו תגובה.
תודה מיוחדת וכמה מילים טובות ל- Wordpress: הפלטפורמה שהעמידה לרשותי הייתה מצוינת (אחרי פתרון בעיית פסיקים ונקודות), הקלה עלי מאד, הצטיינה בנוחות בשימוש, ועמדה לרשותי ללא תקלות. תודה לכל האנשים האנונימיים בארץ ובחו"ל שעומדים מאחוריה.
וזה כנראה יספיק… בינתיים.