לעיתים אני מקבלת מייל שכולו שירה, לפעמים אני מקבלת מייל של פרוזה ולפעמים לא זה ולא זה. חברי לקבוצת הכתיבה, שולחים לי לעיתים מיילים מדהימים או שוזרים בתוך המיילים שלהם קטעים מדהימים, לפעמים מטאפורות מקסימות, לפעמים צמדי מילים. והיום, בפינת הציטוט שלי, מתוך מייל ששלח לי אפי, חברי לאחת מקבוצות הכתיבה שלי (שימו לב לסיפא):
אתי, אני כבר גר 30 מטר בקו אוויר מבית הכנסת של כרמליה. לקראת תום יום כיפור התמלאה הרחבה לפני בית הכנסת אנשים נשים וטף על אופניו, גלגיליותיו, ועגלותיו. כולם עמדו כמו המון העם במעמד הר סיני וחיכו לתקיעת השופר שתאשר להם כי הסתיים היום הקדוש והם יכולים לשוב לבתיהם, לחטאיהם הקטנים כי נמחל להם גם הפעם.
החיים בארגונים 
להשאיר תגובה