פרופ' עדה יונת היא הגיבורה שלי

חורגת מהרגלי, שלא לעסוק בענייני דיומא בגלגול הנוכחי של הבלוג, רותקתי לטלויזיה ולרדיו מאז ההודעה על הזכייה, למדתי כל מה שאפשר באינטרנט על הזוכה. נזכרתי במורה תרצה, שלימדה אותי על פעילות התא, בברכה, המורה הנהדרת לכימיה, וחשבתי שאני בת מזל שלמדתי לאהוב מדע. אני גאה בזוכה שהיא האישה הראשונה שזכתה, ותארו לעצמכם מה היה קורה אם הייתה לנו מסורת נפלאה של שיויון בכל לנשים. אבל טוב מאוחר מאשר לעולם לו, ואני שמחה שזכיתי וראיתי. איזה יופי! איזו גאווה! איזו הקרבה ארוכת שנים יש מאחורי זה, ואיזו אמירה נפלאה לגבי קיומו של הפוטנציאל אצל עניים כעשירים. חגיגה.