לא אמנע מלפרסם מפחד או מחשש לביקרת שלילית. אלה יכולים להצמית, יכולים למנוע מלפרסם, אבל הרצון לצאת 'מהמגרה' חזק מהחשש מביקורת.
החשש יכול לקבל את ביטויו במחשבות מתגוננות ומגוננות, כגון: את לא נחשפת יותר מידי? ומה אם יגידו שזה לא ראוי לפרסום? ומה אם יגידו עליך דברים אחרים שלא תאהבי? ומצד שני יש את הצורך העז לעלות על במה כדי להשמיע את הדברים שלי. לצרף את הקול למקהלה בדרך הזו, לאפשר לכאב להפוך ליצירה. וכמובן שהמנצח הוא הצורך השני, והצורך להגן, נשאר כמו תמרור קטן שמהבהב ואומר לי: תתכונני. את גם תיפגעי. תדעי לך שלא יהיה רק טוב. יהיה 'כל מיני' ותכיני מה שאת צריכה כדי שגם תשמרי על עצמך.
אוקטובר 9, 2009 ב- 8:34 am |
מעתה אמור סופר "יוצא מהמגרה"
ועמך "יוצא מהארון".
חידוש לשוני שמוצא חן בעיני.
אוקטובר 9, 2009 ב- 8:45 am |
רק שתדע שכתבתי קודם 'לצאת מהארון', אבל זה נראה לי שולח למחוזות אחרים. 'לצאת מהמגרה' נראה לי מדייק יותר.
יפה שראית בזה חידוש לשוני. שמחתי.