וברקע – אושרנקו

אני נוסעת לתל אביב. גם בדיקות רפואיות תקופתיות, וגם פגישה עם שוקי. מתח של לפני. אבל, לראשונה, אני לא חושבת על הבדיקה שמחכה לי, ועל התוצאות האפשריות, אני חושבת על הספר. מחר הוא יוצא לשוק, מכאן מתחילה דרכו הכמעט עצמאית של "פריכיות אורז". אני עסוקה בתכנון, חשיבה.

בקופת החולים, הכל מצוין, יעיל מאד, אני מקבלת את הפענוח כמעט מיד: גם הבדיקה עוברת בלי תוצאות מרעישות. שש שנים עברו מאז, לא יכול להיות יותר טוב, נכון? שקט וטוב, אני נוסעת לפגוש את שוקי כץ, ידידי, והוא מזמין אותי לקפה הפוך. אנחנו מדברים, נעים, ושקט, וטוב. לומדת את דעתו על תהליך ההפצה של הספר. אחר כך, בפרידה, מפריעים לי הגשם ושלוליות המים, אבל אני מצליחה לעבור בין הטיפות, נרטבת במידה נכונה, כי בכל זאת חורף בא, אוכלת פלפל מזדמן בחנות שממול למעבר החציה, ומשם ממשיכה ונכנסת למכונית. הרדיו פועל אוטומטית, אני על רשת ב'.

אבל אז, העולם מתהפך. אני לא יכולה לקרוא לזה בשם שונה. אני מבינה שאני מאזינה למסיבת עיתונאים. מי מהרוצחים נעצר הפעם? כל כך הרבה רצח!?, אתמול ושלשום, ולפני זה, ועוד לפני זה, ואני מבינה: משפחת אושרנקו, זו שהשם שלה מכיל את המילה 'אושר', היא במוקד. אימה. נעצר הקצב שלה. דקה אחרי דקה, שנייה אחרי שנייה, אני שומעת. קודם הסבתא. אחר כך האימא, אחר כך האבא, אחר כך הילדים, אחר כך הסבא. ואולי אני טועה, אולי היה הסדר שונה. מישהו נאבק בו. ידו נפצעה. הזוועה עולה ועולה. הבגדים, הסכין, האש, הגז, התכנון המדויק של חודשים, הפיטורין, אומנויות הלחימה, מונית לראשון, לחוף, ועוד מונית הביתה, האישה ששותפה. ואחר כך מכבי האש, והחקירה. באיזה שהוא שלב אני אומרת לעצמי: תעברי לתחנה אחרת, אבל אני לא מצליחה להזיז תחנה. מסתיים הדיווח. כל כך מפורט, כל כך מדויק, ועדיין לא הכל, כי יש עוד מה לעשות בחקירה. ואני שואלת את עצמי: מה קורה לאנשים כאלה? כמה הם אנושיים? ולצערי, התשובה שלי היא שגם אם זה לא מוצא חן בעיני, הם כנראה אנשים, ואנושיים. וזה הדבר הנורא. רצח של ילדים קטנים כנראה כן ברא השטן. ולא רק הוא. יש משהו שיכול להיות כל כך רע. כל כך, שזה ממש מפחיד. מי בתור? ממי להיזהר? ולמי בכלל מתחשק לעשות משהו? איזה עולם! בערב אני שומעת על רצח נוסף. עולם מפחיד. שונה.

2 תגובות to “וברקע – אושרנקו”

  1. שוקי כץ Says:

    אני מוצא את עצמי עושה שמיניות באויר בכדי שעילי לא יצפה בחדשות בטלביזיה. ימים חולפים מבלי שידיעה חיובית אחת תצליח לפלס את דרכה אל האקרנים, בסבך הרייטינג האימתני. קרימינלים ופשעיהם, קציני משטרה זחוחי דעת וקצינים בדימוס, ופרשנים ופוליטיקאים מרעילים את האויר והאוירה במלל אינסופי ותאורי פרטי פרטים. מתעלים על עצמם עורכי הדין המגלגלים עיניים למרום ומנסים לפטור את לקוחותיהם בלא כלום. ימימה תמימה…הגשם היורד מזה שלושה ימים מעלה את מפלס הכנרת אבל לא מצליח לטהר את האוירה. איזה באסה. – ובאוירה שכזו, צריך הרבה אומץ על מנת להוציא ספר חף מאלימות. סיפורים מהחיים שהלוואי ויעשו משהו אחר – מענג ומזכך בכוחה של המילה התמה. אני נהנה מהיכולת שלך, אתי , לספר סיפור עצוב, משעשע, משמח, מצחיק …לפעמים לצלול לפרטים ולפעמים לרחף מעל – לנסות לראות בעיני את הסיפור קורם עור וקידים….וברקע מספרים כעת על מוני פאנאן ועל קלמנוביץ – שיות תמימות יחסית לרוצחים שסביבנו….

  2. benziv Says:

    שוקי יקר! כשנפרדתי ממך חשבתי שלא שאלתי על הילדים, כלום. מקווה שכולם בסדר, אחרת היית מספר, נכון?
    וגם לא הפסקתי לצחוק על איך שעשינו צחוקים מעניינים ממש רציניים של חגורות לגב, בתי חולים, רופאים, הזדקנות, חולים ש"לא משתפים פעולה" ושאר עניינים. בדרך הביתה חשבתי שלזקנים ולחולים הדרך היחידה למרוד במצבם היא לא לשתף פעולה עם כל מיני מנגנונים רפואיים מניפולטיביים. פתאום הם נראים לי כגיבורים, אבל אף אחד לא כותב עליהם, את מי הם כבר מעניינים? ומאחורי הצחוק הזה שלנו הייתה רצינות מרובה וחשובה שאסור לאבד אותה. אולי יצא מזה סיפור? שנכתוב סיפור שנקרא: "החולה לא משתפת פעולה"?
    וכן, עשיתי עכשיו מה שכתבת, התעלמתי מכל מה שקורה מסביב: עוד רצח ועוד רצח, ועוד גניבה. ובעצם זה מה שאמר לי יעקב בוצ'ן פעם: "שמים וארץ ואני בשלי". והתכוון – שלא חשוב מה שקורה – הוא כותב.
    חיבוק גדול לחבר טוב שכמוך, בשעת בוקר קרירה! רגע לפני הצעידה היומית שלי, לפני שאיזה מבול נוחת כאן לסיום מקבץ הגשמים האחרון.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: