לקומה שמונה עם חבילת ספרים

  לקחתי 48 ספרים מההוצאה. החבילה שעלתה במדרגות על כתפיה של סיוון, נשארה באוטו, ונסעתי איתה יומיים. הברקס היום בנתיבי אילון, בדרכי ליום העבודה שלי, הפריד בין התוכן של החבילה לחבילה, והספרים נזרקו והיו מונחים על הרצפה של המכונית, אולי נבהלו מהפסיכיאטר האמריקאי שרצח לפחות 12 איש ופצע 31. אומרים שנולד שם, אבל הוריו נולדו כאן, פלסטינים ממקום ליד ירושלים, צחקו עליו, העליבו אותו.  הכל כבוד. הכל.

כשחזרתי, שמעתי שוב חדשות, היו תאונות והפקק האט אותי. הרוג אחד. התעייפתי. שמחתי שהגעתי. הוצאתי את עגלת הקניות המתכתית שלי, העברתי אליה את הקרטון הריק, ואליו את הספרים. ספר אחרי ספר. פתאום אהבתי כל כרך. עדי רמות , גרפיקאית מוכשרת, עשתה עבודה יפה. בחרתי מבריק, כי האפור היה אפור מידי. שמחתי בבחירה. על הספרים הנחתי את התיק שלי. מעליו ברישול את הצעיף האדום שקיבלתי מחברה. המעלית חיכתה לי פתוחה, כאילו ידעה שאני באה. יצאתי, פתחתי את הדלת, העמדתי את החבילה שבתוך עגלת הקניות לידה. עכשיו אני רוצה למצוא מקום. אבל יש לי הרבה ספרים, תמיד הרבה מידי ספרים…

עזבתי הכל והלכתי לקרוא את הארץ. החדשות לא היו טובות.

עזבתי את הארץ והלכתי לבלוג.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: