איך לא ראיתי את הים?

בכל יום הוא פרוש לפני. אני אוהבת את החיים ליד הים. אין כמוהו ללמד אותי חוכמת חיים: הכל בא, הכל הולך, גם צבע אחד יכול להיות בעל אלפי גוונים, ועוד, ועוד, ועוד. אבל, היום וגם אתמול – לא ממש ראיתי אותו. העיניים מסתכלות פנימה, אני חוגגת את הוצאת הספר, ושוכחת את המסביב, אפילו את הים שכל כך אהבתי, שפורש את עצמו אלי, בחינם ובאהבה. ..

מחר אראה את הים של איסטנבול, קודם מהמטוס, ואחר כך ממש כך לידי. האם אראה אותו? האם אראה את הגשרים? האם אראה את האנשים עורכים את המנגלים שלהם בדרך לבית המלון? האם אראה אותו ממרפסת המלון שלי, ה'לה מזון', יחד עם השחפים שיבואו אלי בארוחת הבוקר?

כשאראה שוב את הים, אדע שהסערה של הוצאת הפריכיות שלי – נרגעה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: