יושבת מול אחת הגבעות של איסטנבול

יושבת על אחת מהשבע, רצפת פרקט, בחוץ הכל ירוק ומתכונן לשינויים במזג האויר, אלה עוד יבואו. העצים חלקם מוכרים: הנה התאנה, וחלקם לא מוכרים, יש להם ארשת צפונית יותר. כמו תמיד אני מופתעת כמה טוב לי כאן. אנשים חמים וטובים באמצע הדרך. רק הנסיעה המטורפת של אתמול משדה התעופה, מזכירה לי שיכולות להיות גם צרות… לקחתי לי נהג שהוביל אותי ברחובות – ללא ידיעה לאן צריך להגיע. קרא את הנייר שנתתי לו, בתורכית טהורה, אבל הוא לא הבין. בסוף הגעתי, ישר אל הבית החם של גילה ואיזי, ישר לקידוש של שבת ולארוח ליל שישי נהדרת.    

 והבוקר אני בעבודה. רואה, כאמור את אחת מהגבעות, ומנצלת את ההזדמנות שהלומדים  מתרגלים כדי לכתוב כמה מילים.

הבוקר למדתי שיש כאן ארוע של השקה שח הספר שלי. אף אחד לא יקנה כלום חוץ מהפרופסור שכבר הזמין אצלי ספרים שלעולם לא יקרא, אבל ירצה לשלוח למכריו הישראלים. לא יודעת איך תהיה ההשקה, לא תכננתי אותה. רק חברים טובים יודעים לשמח ככה.

איזי ביקש וקיבל עותק של פריכיות אורז, ובעוד כולם עסוקים אתמול בשיחת חולין או קודש, סביב לשולחן, הקראתי לו בעברית איטית את הכתוב על העטיפה. איזי הבטיח שיקרא. הוא קורא טוב מאד ולאט.

אני מרגישה ברת מזל גדול שאני כאן, מול חברים ולומדים. ובחוץ, מנהלת איסטנבול חיים שוקקים וקרירים יותר. 4 מעלות ולא אחת יותר, אפרפר, ללא גשם.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: