ערב של תרבות רוסית: אהרון קוטלר וליאוניד ספיבק

הגענו למתנ"ס אשכול פיס. צנוע מאד. כבר כתבתי עליו. אנשים מעטים הגיעו לקונצרט של זמרת הסופרן, אנאסטסיה קלוואן מהאופרה הישראלית, והמלווה שלה אלה פאסיק. המוזיקה הייתה נהדרת. גם ליאוניד, שמנהל את עמותת תרבות וזמן, הגניב שני קטעי מוזיקה.

בהפסקה ישב לו איש, ומכר ספרים. אפור שיער, רזה, נמוך. ניגשתי, שאלתי, בקושי דיבר עברית. הוא כותב שירים רוחניים שקשים מאד לתרגום, לדבריו. איכשהו הרגשתי שותפות, שני כותבים. אי אפשר היה לדבר הרבה בגלל מגבלות השפה והזמן. כשנפרדנו, השאיר בידי כרטיס ביקור. הסתבר שהוא מנגן על כלים לא שגרתיים. קל למצוא אותו, הוא הופיע הרבה בטלויזיה. איש קטן, בשוליים של הבידור.

הלכתי לקחת וופל מלא בשוקולד, יש שם כאלה בהפסקה, וחזרתי לאולם ששוב החשיך.

בסופו של האירוע, ליאוניד שכח את הפרחים, המאזינים נשארו עומדים חלקם על הרגליים, חלקם ביציאה, והזמרת חזרה לאולם. מחיאות כפיים, מילים חמות ולא מובנות, עוד מחיאות כפיים ויצאתי לקור.

בבית בדקתי את האתר של אהרון. שמעתי קצת מוזיקה על משור, בקבוק, משאבה ועוד. חשבתי על תרומת העולים מרוסיה לישראל, חשבתי על עולם שהוחלף באחר. הרהרתי. מה עוד ניתן לעשות? ואיכשהו הייתי עצובה.

 www.musicshow.co.il

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: