סבתא תדליקי לי את הכוכבים

בעצם אני כותבת כמעט כל הזמן בראש, גם כשאני לא כותבת ביד. למשל:

לפני יום התארחו אצלי שלושה מנכדי. הקטנה ביקשה שאשכב איתה עד שתרדם. עשיתי כך, שכבתי לידה וכמעט נרדמתי. אחר כך ביקש ממני הנכד השני, הגדול יותר: "סבתא, תדליקי לי את הכוכבים", "איזה כוכבים?" שאלתי. (הסתבר שביקש שאדליק לו ספוטים שמצויים בחלק מהתקרה. אני נוהגת להדליק אותם כשהוא מתארח אצלי לבדו, ואומרת לו שאם יש בעיה, בלילה, שילך לאורכם ויגיע לחדר השינה שלי).  אחרי כן ביקש הגדול בנכדי שאישן לידו כי יש לו סיוטים, וכך עשיתי… מאוחר בלילה, חזרתי לישון במיטה שלי. והנה יש כבר חומר לסיפור. איך הוא יהיה וכמה אהיה נאמנה לאמת – סיפור אחר ולא רלוונטי.

דוגמא נוספת: אני פוגשת את דליה, חברתי, באוניברסיטה (שתינו מלמדות את הפרקטיקום) והיא מספרת על מפגש עם הנכדה שלה שלא רצתה נשיקות. מיד אני נזכרת בספר ילדים על נשיקות ומציעה לה: למה שלא נכתוב ספר על נשיקות? היא מתלהבת ואני כבר מתחילה לתכנן את הצעדים הבאים… אולי, מי יודע?

דוגמא אחרת, אחרונה, לילית וממש עכשוית: בלילה חלמתי על אגם שלא ראיתי כמותו. המיקום של  האגם היה בפולין, בעיירה של אבי. בחלומי החלטתי לרדת אל האגם ושמתי לב שהשוליים שלו מיוחדים וצורה של תלמים עבים מקיפה אותו. צבעם היה כצבע החול אבל הטקסטורה הייתה כשל חימר ואולי של חומר וולקני. בחלום היססתי אם לרדת, אבל החלטתי לעשות זאת. ירדתי ופתאום שמתי לב שהתלמים רטובים. הבנתי שהאגם יכול להתרומם, בכעין גאות, הסתובבתי ורציתי לצאת ממנו, אפשר אפילו לומר – להימלט, אבל החימר הקשה עלי מאד. התעוררתי תוך שאני חושבת שאולי כדאי שאשאיר את הנעליים בחימר מה שיעזור להימלטות שלי. עוד בלילה, רגע לפני שנרדמתי שוב, אמרתי לעצמי: תכתבי את זה. הנה, אני כותבת. ועוד הוספתי: תזכרי את זה. הנה, אני זוכרת. אולי תורו של פריכיות אורז ב' הגיע?

הנה כך, אני כותבת כל הימים, אבל רק לעיתים רחוקות החויות שלי, החלומות שלי – הופכות לסיפורים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: