חרציות

אין חרציות בחורף, חרציות מסמלות בשבילי את הקיץ. באחת הפעמים הראשונות שנסעתי עם בן הזוג שלי לטיול, עברנו בשדה של חרציות. הוא ירד, והכין לי צר ארוך, כעין צמה, בשיטה שהכיר בילדותו. לא שכחתי את הזר הזה.

אבל הפעם אני מביאה עוד קטע מהספר שלי, מפריכיות האורז, מאחד הסיפורים שנקרא חרציות: 

"..הוא קיבל אותה בחדר זר וריק, של מנהל שזכה ב-relocation ונסע אל מעבר לים. שמו התנוסס על הדלת. קלסרים עמדו על אחד המדפים. המחשב היה מחובר. המסך ריצד בכחול. ספל אישי של קפה עמד שם ועליו שרידי קפה. מהחלון ניבט הים. גלים סוערים נשברו אל שובר הגלים, שכבר מזמן נודע ככישלון שאוסף אליו את החול ומרדד את הבריכה שיצר.

על השולחן, בצנצנת קטנה של ריבה, עמדו שלוש חרציות. שוב חרציות.

"תראי", אמר, "החלטנו לפטר אותך…"

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: