מפשיר קרח סביב הלב

אמרה לי חברתי ש' שהסיפור: "הגלולה", שמופיע בספר, גרם לה לבכות. גיבורות הסיפור, מלבד המספרת, הם כלבה וחתולה, שתיהן שחורות כפחם.

אמרו פעם, הוסיפה, שספר טוב מפשיר את הקרח שסביב הלב. חשבתי שזו הגדרה מענינת, שהייתי רוצה שהספר, פריכיות אורז, יפשיר קרח שנמצא סביב הלב . לא כל הסיפורים צריכים להיות כאלה, אבל חלקם – בוודאי. גם חשבתי, שקרוב לוודאי שכל קורא, או קוראת, ימצא סיפור אחר כסיפור מפשיר.

חזרתי הביתה. קראתי שוב את הסיפור. גם היא חזרה לקרוא, היא רק בהתחלה. מחכה לשמוע ממנה עוד.

חשבתי שעצם הכתיבה הפשירה אותי במקומות מסויימים. נדמה לי שההתייחסות שלי לחלקים מסויימים בחויות שלי, בחיים, בכתיבה עצמה – השתנו, הופשרו.

מעניין לא פחות אם יש לצפות להקפאה. מה יכול להקפיא?

בינתיים מגיעות עוד ועוד ביקורות. הרבה מהן מרגשות. לא יודעת אם מותר לי לצטט, ואני עוד מחרישה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: