ואולי בכל זאת במועדון הטייסת? – על מזלגות רגלי

מרגישה כאילו אני עומדת על מזלגות רגליים של אגי משעול, כן טייסת לא טייסת, 25.12.09? ואולי 8.1.10, שנה חדשה? וכך קופצת מרגל לרגל, מתעיפת וגם… נהנית. כמה אנרגיה טמונה במאמצי ההפקה. עכשיו אני מחלקת הפקות של אישה אחת, לא כל כך צעירה, יכולה אפילו להיות גימלאית אם רק הייתי רוצה. ויש לי הרגשה, שאם יש משהו נגד זקנה, עכשיו בעידן האנטי אייג'ינג – הריהו יצירה ועבודה.  במיוחד לאלה שעושים ויוצרים בכיף.

אז כן טייסת או לא טייסת, אני חושבת שבקרוב מאד אסגור.

ואת התוכנית – בקרוב מאד אמסור.

עכשיו לא נותר לי אלא להשיל את בגדי ההליכה שלי, להיכנס למקלחת, להיכנס למכונית, לצאת לחיפה. יום של עבודה  – מחכה לי. אולי גם אצליח להגיע למספר הסיפורים הפרטי שלי, שהוא גם ספר הספרים, ג'ק, מדרך הים 2. אני עומדת להתייצב על הרגליים שלי, אלה שהם לא רגלי  המזלגות, אלה שמשיטים אותי בעולם. כן, בעצם רגלי המשוטים שלי.

 

4 תגובות to “ואולי בכל זאת במועדון הטייסת? – על מזלגות רגלי”

  1. יהודית Says:

    את נשמעת לי כמו מחלקת הפקות ממש מצויינת
    למרות שזו פעם ראשונה
    אם עדיין לא סגרת ואם אפשר לבחור אז אני מעדיפה את ה-8.1.10

  2. benziv Says:

    גם אני מעדיפה. אבל אני מבינה שיש כל כך הרבה מהמורות בענייני יום שישי. לא תאמיני!
    נחיה ונראה!

  3. יהודית Says:

    אני כבר מאד מחכה להשקה של הספר שלך וגם לפגוש אותך

  4. benziv Says:

    את מגיעה למרכז?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: