כתיבה מהקומה השמינית

 כתיבה מהקומה השמינית איננה דומה לכתיבה מהקרקע, איננה דומה לכתיבה ליד נחל. מקומה שמונה אפשר לראות לפעמים ציפורים נודדות, אבל הן אף פעם לא גלויות במלוא הדרן כמו מהקרקע, כשהראש רואה את כל מסך השמיים. צריך לזוז מכאן לפעמים אני אומרת לעצמי וחושבת אולי ללכת לאר קפה ולהתחבר שם לקיר, ולכתוב ממקום נמוך יותר. אבל מה יהיה באר קפה? ריח של עוגות? אנשים? וכן, מקום אחר. אבל זה לא מה שאני מחפשת. ונדמה לי שאיבדתי את היכולת לכתוב בעט ובנייר, תוך שאני יושבת על תלולית, יבשה ואפילו רטובה. אני, כותבת תמיד כשהפנים שלי לקיר, והים במרחק הזזת ראש ממני. ככה כתבתי את הפריכיות. אני כבר לא כותבת על נייר. אני צריכה את הנייר לפעמים, אבל בעיקר אני צריכה את המבט, וזה שלי פונה פנימה, לא אל הציפורים, לא אל הנחל, לא אל האנשים, לא אל הריח. אני כותבת מבפנים. לא צריכה נייר. וגם כן, כן צריכה להתגעגע.

2 תגובות to “כתיבה מהקומה השמינית”

  1. יהודית Says:

    גם לי חלפו מחשבות כאלה על זה שאבד לי המגע עם הנייר. פתאום כתיבה בעט, ביד, פחות רהוטה לי מזו שעל מקלדת המחשב..

  2. benziv Says:

    כן, אני ערה לזה כבר זמן. כתיבה משמעה מקלדת. רק במצבי חרום אני כותבת ביד. בפולין, כשהסתובבתי במקומות שהורי היו בהם, ישבתי בפינה וכתבתי. המחשב חיכה לי במלון. ורק אז – מגיע הנייר… במקום השני.. האחרון.

    היתרון היחיד קשור בחסכון אקולוגי של עצים. ואולי גם זה לא נכון. לכי תדעי. עכשיו מספקים מחשבים ומזהמים את האויר בדרך אחרת.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: