הנחיית קבוצה: להיות פתוחה – להיות סגורה

 

הסטודנטית מעלה את העניין, ומדברת על הפתיחות שלה, על המאבק שלה להיות פתוחה ועל ההצלחה שלה או אי ההצלחה. נדמה לי שהיא שופטת את חבריה, חושבת שהם עוד לא פתוחים דיים. הם בקוטב הנגדי.

אני חושבת לעצמי שעניין הפתיחות הפך להיות נורמה ולעיתים אפילו ציווי. החברה הפוסט מודרנית יש לה דרישות משלה.

אני מבקשת מהסטודנטים לתאר איפה הם על הרצף שבין פתיחות לסגירות, ומחזקת את בקשתי זו על ידי יצירת אלכסון פיזי בכיתה. הנה, בצד אחד עומדת מי שמגדירה את עצמה כפתוחה מאד, הכי פתוחה, ובקוטב השני עומד מי שחושב שהוא הכי סגור. ביניהם עומדים כל השאר, מתמקמים קצת אחרת, ומתארגנים. 

עכשיו אנחנו מדברים, אחד הנושאים העומדים לדיון הוא המיקום היחסי שלהם, לדעתם הם פתוחים יותר מחוץ לחדר. אני מבקשת מהם למקם את עצמם מחדש, על פי המידה בה הם פתוחים או סגורים מחוץ לחדר, וכל האלכסון זז לכיוון הפתיחות. כולם רוצים לעמוד שם. צפוף.

אין טוב ורע בלהיות פתוח יותר או פחות, סגור יותר או פחות, אני אומרת אחר כך לסטודנטית. הכל תלוי במצב שבו נמצאים. יש רגעים שאין טעם להיות פתוח, זה מזיק. יש רגעים אחרים. הכל יחסי.

נדמה לי שהיא מנסה עדיין לומר לי שפתיחות יותר טובה מסגירות. אני מוסיפה עוד כמה דוגמאות, ונדמה לי שירד לה האסימון. היא מבינה. אבל לא בטוח.

אנחנו מדברים על פרשנויות אפשריות. אחת מהן – שלא חשבתי עליה, היא שהשיעור הקודם מביא בעקבותיו סערות רגשיות רבות יחסית. כשהם מגיעים אלי – הם מעכלים.

מנת חלקם במהלך הלימודים, היא סדנאות רבות, אחת אחרי השנייה, ויש תביעות רגשיות ושכליות. בדרך אלי הם נסגרים משהו, לפחות חלקם. האם זה משנה לי? ממש לא. כל זמן שהם יכולים ללמוד – הכל טוב.

אני מנחה את הקבוצה הזו, חלקה סגורה, חלקה פתוחה – בהנאה.

2 תגובות to “הנחיית קבוצה: להיות פתוחה – להיות סגורה”

  1. יהודית Says:

    מעבר לעניין הפתיחות והסגירות.. אני חושבת שהם רוצים להרגיש את הבטחון שלך כמנחת קבוצה להנחות אותה, בכל מצב, פתוח או סגור.
    מצד אחד קיימת מתחת לפני השטח התביעה להיות פתוח, כי 'ככה מקובל' (וזה גם עלה באלכסון שהם עמדו עליו), אבל עבור מי שזה יותר מדי לו, ישנה בקשה לאפשר לו את זה..
    ואת זה את מאפשרת
    מעניין מה שאנשים אמרו, שיותר קל להם להיות פתוחים מחוץ לחדר. מצד שני, זה מובן, בחוץ פחות מכיירם אותם, עם האנשים בחדר הם עושים כברת דרך ארוכה. הפתיחות מאיימת..
    אני זוכרת את עצמי בזמן הלימודים. הפתיחות משפיעה על מערכות יחסים שיש עם אנשים. זה מעניין…

  2. benziv Says:

    איכשהו עלה בדעתי שהחברה לוחצת גם באמצעות תוכניות ריאליטי, למשל. האח הגדול הזה – גם הוא משפיע. כמה שזה לא נראה – גם תופעות שמקורן בטלויזיה מחנכות את הקהל, דורשות את ליטרת הבשר שלהן. להשאיר אנשים בחדר הסגור לכמה שעות – יכול להוליד כל מיני.

    וחזרה לקבוצה שהייתה: בשבילי אכן חשוב לאפשר. מותר למישהו להסתגר. הם חיים בימי שישי בסוג של מרתון. ואם חלקם נח אצלי – מצוין.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: