חברות

עניין מורכב הוא החברות. בלי חברים וחברות – חיי היו טכניים מאד, לא שמחים. אני צריכה אותם. ואיכשהו יש לי כנראה את המזל, את היכולת – לעשות חברויות חדשות. יש להן כל מיני צבעים וגוונים: לעיתים הן חברויות אמיצות ולעיתים רופפות, לעיתים הן משתנות.  יש חברים וחברות שלא פגשתי שנים וכאילו הכל היה שם כל הזמן. יש כאלה שעזבתי, יש כאלה שעזבו אותי.

לא פעם אני פוגשת את עצמי ואת הקיבולת שלי גם כן: כמה חברי אמת אפשר לעשות? כמה יכול המיכל להכיל? ואני רוצה להשקיע ולתת, והחברויות החדשות רוצות לקבל חלקי זמן שלי, וגם הישנות תובעות את שלהן. ואני מתרוצצת לי בין החברויות ובסופו של דבר, מוצאת את עצמי – נחבאת מהן גם כן. נחה. לוקחת פסק זמן.

מעניין הקטע הזה של חברויות. צבעוניות, שייכות לתחום מסוים (מקצועי למשל) או אחר, נמצאות כאן ועכשיו, היו פעם. פסיפס שלם שלא הייתי מוותרת על אף אחד מהם. לחיי מה שהיה ומה שיהיה!

7 תגובות to “חברות”

  1. יהודית Says:

    זה באמת מעניין כל עניין החברויות
    את מוצאת שיש בנושא הזה הבדל בין גברים ונשים?
    אני אוהבת חברויות מאד
    אבל מפעם לפעם מרגישה שאני צריכה קצת להתרחק. קצת זמן לעצמי
    ותכף אני חוזרת…

  2. benziv Says:

    לא יודעת לגבי נשים וגברים.

  3. גבי Says:

    אני גם לא יודע מה ההבדל בין נשים וגברים.
    כשלחץ העיסוקים [הרצוי]עולה אני רוצה להחליף רעיונות עם אנשים
    כשהוא יורד אני חושב יותר על חברויות ורגשות החלפת חוויות וקריאה
    אם כי רמת הפתיחות שאת מפגינה בפרכיות האורז קצת מביכה אותי

  4. benziv Says:

    מה מביך?
    סופרים כותבים על הכל. אצלי למשל, כמעט שאין סקס. אותי זה היה מביך…

    אין לי מושג איך אתה קורא את הדברים. למדתי להתייחס אל הגיבורה כמישהי שהיא לאו דווקא אני…

    לא בטוח שזה עוזר. נכון?

  5. benziv Says:

    גבי, חשבתי על עוד משהו:
    א. אנחנו הרי אמונים על פתיחות, לא?
    ב. התכוונתי לחברות עם שורוק, כלומר: למוסד. חברים וגם חברות.
    ג. יש הבדלים בין גברים ונשים. נדמה לי שחברות הרבה יותר נחוצה לנשים.

  6. גבי Says:

    אני חושב שדווקא שמכירים קשה לחשוב שאת לא כותבת על עצמך.

    והספר,
    הפרסום בעמוד האחורי כולו של מוסף "ספרים" בהארץ יום ד' היה ממש מרשים.

  7. benziv Says:

    היי גבי!
    בוודאי שקשה, אפילו לי קשה, ואני מנסה. יש כמובן הרבה אמת ויש כמובן הרבה אי אמת. וחלק מהאמת הוא אמת רק באותו רגע. ורגע אחרי זה זה כבר לא מדויק ולפעמים אפילו לא אמת. כתיבת הספר מחייבת הסתכלות אחרת. הזרה מסוימת.

    ולגבי הפרסום: אני מסכימה. הוא היה מדהים בעיני. את האחריות יש להטיל על עדי רמות הגרפיקאית, ועל שרית רום העורכת.

    שתיהן מצוינות מקצועית ונפלאות כבני אדם.

    כל כך נעים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: