סוגרים את חנוכה

נר שמיני היום, חשבתי שנהיה לבד, אבל אנחנו – לא. יש לנו שני נכדים מהצד של בן הזוג שלי. והם כבר שיחקו שחמט, והוא כבר הדריך אותם, ואחר כך עברו למשחקים אחרים, ורבו, מישהו בכה. ועכשיו הם רואים סרט. שקט.

אני חוזרת למפגש היום. שיעור אחרון שלי: עובדים על הסיפור "שוטף הרצפות", מתוך "פריכיות אורז". אני אוהבת את מה שקורה. אפשר ללמוד גשטלט באמצעות הסיפור. הסטודנטים מקריאים קטעים. אני עוצרת ושואלת: מה כאן גשטלט? והם יודעים. ומה שהם לא יודעים – אני מוסיפה. מעניין מאד. למדו משהו. ואם ישתמשו בהמשך, אפילו בקצת מזה, אהיה מאד מרוצה. ואם יתמידו – אהיה עוד יותר מרוצה.

וכך, החיים שלי מתערבבים ומשתקפים ביום יום שלי, וכל חלק בהם מתחבר לחלק אחר. התחושה היא שזה מה שרציתי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: