מלטפים את אלי רייפמן ברכות

הטלויזיה שלי מראה מעט מן החדשות. עוד תאונת דרכים, הפעם בין רכבת למכונית, והתוצאה היא הרוג אחד ומי יודע מה עוד. מראיינים גם את הנוסע שהציל מטוס ממחבל, והוא הבין את זה די מהר, וקפץ על המחבל העולה באש, ועצר.

אחר כך מראים את אלי רייפמן. הוא צועד לו במן פוזת גוף של כאילו לא איכפת לו, או שאולי אכפת לו מאד והתנועות האלה הן ביטוי להיפך, לאיזו חרדה. מידי פעם עוצרים אותו, מלטפים את כתפיו ונוגעים בו ברכות, אנשים במדים, הסוהרים שסביבו.

חשבתי על  המגע הרך הזה, שלדעתי שמור לאנשים מיוחדים. ואלי רייפמן מגיב להם, מבלי לשים לב, מבלי לעצור לרגע, רק ככה, מתכוון למקום הנכון. כמעט רכות של אימא, הייתי אומרת שיש לסוהרים. ומשהו בזה נגע לליבי.