מ' האיש שאי אפשר היה לוותר עליו

פגשתי אותה, כדרכי, לפגישת יעוץ בת שעה וחצי. היא אמרה לי שיש בעיה עם אחד העובדים הבכירים והמרכזיים. אי אפשר להזיז אותו ממקומו, הוא כבר חסר סבלנות, לא מאפשר כניסה של חדשים למערכת, ולא עוזר בהכנת מחליף.

שאלתי אותה אם דיברה איתו על זה.

"מה פתאום?, הוא יפגע". שאלתי מה הייתה רוצה שיקרה והיא אמרה, שהכי טוב היה אם הייתי יכולה לדבר איתו על זה. הבטחתי שאדבר אבל לא הבטחתי לעזור.

פגשתי בו. הוא נראה כמי שהיה לו עבר ספורטיבי, אבל העבר הזה היה כנראה מזמן. הוא נראה עייף. העבודה דרשה ממנו כנראה את כל כולו. אולי דרשה יותר משיכול היה לתת.

שוחחנו על הא ודא. הוא עלה לישראל מאחת מהארצות המעניינות של היבשת הדרום אמריקאית. המניעים היו ציוניים. לאט לאט נשחק, לדבריו, בעיקר בתחום העבודה. הוא מרגיש שמיצה את עצמו, אמר לי. לא היה שום חיוך על פניו, רק עייפות גדולה.

שאלתי אותו מה היה רוצה לעשות אם יכול היה לבחור. "כן, הוא אמר, אני יודע מה אני רוצה לעשות" והניח בפני את חלום חייו. הוא יכול היה לעשות במפעל הרבה דברים, במיוחד קוסם לו עניין הרווחה. הוא מתאים לפילוסופיה ולאידיולוגיה של חייו. ולסיום הפרק הזה של חיי העבודה, היה רוצה להחזיר משהו לחברים.

שאלתי אותו אם הוא עשה משהו כדי לקדם את חלומו. הוא השיב בשלילה. "היא בחיים לא תסכים, המנהלת, מה היא תעשה? את מי יש לה במקומי? היא לא תוותר עלי בשום פנים".

חייכתי לעצמי באופן הכי סמוי שיכולתי ושאלתי אותו אם הוא מוכן לנסות לדבר איתה. "רק בנוכחותך", הוא אמר, וכך נקבעה פגישה.

זמן קצר לאחריה, התחיל להכשיר את ממלא מקומו, ואחר כך עזב לתפקיד החדש, ואילו אני, בכל פעם שהגעתי לביקור עבודה במפעל, הייתי נכנסת אל העולם חדש שבנה לו, רק כדי לראות איך שבו אליו נעוריו במקום שאותו חלם.

אם ישאלו אותי מחר מה המעשה הטוב שעשיתי בעבודה היעוצית, יהיה הסיפור הזה, אחד מאלה שאשלוף.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: