הדף (המסך) הריק

יושבת מול מסך ריק. עייפה. לימדתי היום בשתי קבוצות. חשה באנרגיה ההולכת לקראת סיום, אצל הסטודנטים שלי. הקבוצה הראשונה התחילה בהיעדר של סטדדנטים רבים והושלמה אחר כך. הייתה קבוצה כמעט מלאה.

הקבוצה השנייה התקיימה בנוכחות שני שליש מהלומדים.

אני חושבת שהקבוצות עבדו יפה. הייתי מאד מרוצה מהקבוצה הראשונה, אחר כך הייתי מרוצה מאד מהקבוצה השנייה. בקבוצה השנייה התעסקנו בנוכחות החסרה. גם להיעדר יש נוכחות ובולטות, לפעמים גדולה מאד.

בשתי הקבוצות אנשים לומדים ומשתנים. אין ספק. יצאתי מרוצה.

ומאז שחזרתי אני מנסה לכתוב. הדף שלי ריק. ריק. לבן. לבן. והעיניים עייפות. האם אפשר לכתוב מתוך עייפות? לא בטוח.

קפצתי מאוחר מידי לקניות. הכל היה סגור. ראיתי את השמש שוקעת אדומה לתוך הים. איש אחד צילם אותה. זה לא מספיק כדי לכתוב.

מחפשת. רוצה שהנושא ימצא אותי. בינתיים זה לא קרה. אולי בהמשך. אולי מחר.

2 תגובות to “הדף (המסך) הריק”

  1. יהודית Says:

    הריקנות הזו היא תגובה נורמלית לתקופה שעברת שהשיא שלה היה ערב ההשקה.
    כנראה שיש בה גם משהו טוב. היא מאפשרת להתמלא מחדש

  2. benziv Says:

    אני יודעת שאת צודקת.

    אני גם יודעת שאני שונאת מסך לבן.

    בינתיים – חיבוק.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: