אדווה: אפי קליין על פריכות מימנית

 את אפי קליין אני מכירה מאז שיסדנו את "קבוצת הכותבות", אחרי הלימודים לתואר שני  בכתיבה יוצרת באוניברסיטת חיפה. למדנו יחד אצל רונית מטלון ובקורסים נוספים, אבל עיקר ההשפעה על הקשר בינינו התקיימה אצל רונית בסדנת הפרוזה.

אפי אמר מילים מקסימות בהשקה. מעבר לשימוש ההומוריסטי שלו ב"קבוצת הכותבות" כדי לתאר את התופעה, תפסה את אוזני ההתיחסות המאד מיוחדת שלו לשם הספר ולמשמעויות שלו.

נדהמתי. מעולם לא שמעתי על "פריכות מימנית", אבל זה הסביר לי הרבה.

אתמול שוחחתי עם אפי. דיברנו על ההשקה. ביקשתי שיכתוב את שאמר, ובמיוחד על פריכות מימנית. והוא אכן עשה זאת. התוצאהלפניכם:

 

"הראש כבד ופריך, פריכים הם מעשי" (פריכיות אורז , אתי בן זיו).

הִילְכוּ בתוכֵנוּ ועדיין מְהָלְכִים אנשים ש"עברו את מוראות השואה":

אלמנים ואלמנות,הורים שכולים, אחים שכולים, יתומים ויתומות, והרבה

מהם, גם זה וגם זה וגם זה.

כשאני חושב , כיצד הם מחזיקים מעמד ? אני לא יודע. אך זו עובדה, הם כאן .

הם בחרו בחיים או שהחיים בחרו בהם? תושייה? מזל? גם וגם והרבה.

חזקים כפלדה: הקימו בית, הולידו ילדים, הפכו ל"צברים" יותר מילידי הארץ.

לעיתים הופיעה ידיעה קטנה בעיתון, לפעמים רק מודעת אבל. "שם קץ לחייו" ,התאבד, "לא היה יכול יותר…". איך? למה? איך החזיק מעמד שם ודווקא כאן נשבר?

ואז חשבתי לעצמי, כמו הפלדות החזקות ביותר שנשברות באחת, לפתע, ולא תחת כוח רב.

המומחה למתכות ,מטלורג, בדק את קו השבר תחת מיקרוסקופ וקבע " פריכות מימנית", לא שחררו את המימן שחדר לתוכן כשליטשו  אותן וציפו אותן  וייפו אותן, כדי שייראו טוב, שפניהן תהיינה חלקות, שיימכרו טוב בשוק, שלא יחלידו.

כן, מָרַחְנוּ מֶרֶק, צבענו אותם בצבעים עליזים, החלקנו את פניהן מקמטים, אך בפנים, עמוק בפנים, חדרו אטומי המימן לחללים הקטנים ולחצו ולחצו, עד שאיבדו את גמישותם, את יכולתם להתארך. קוראים לזה באנגלית (HIC, Hydrogen Induced Cracking), אך מי הבין אנגלית באותם ימים? וכמה מעבדות מטלורגיה הוקמו?

אפי קלין

 

4 תגובות to “אדווה: אפי קליין על פריכות מימנית”

  1. שוקי כץ Says:

    לא רבים יודעים שלמדתי בבית ספר מקצועי. בסמ"ת בחיפה נחשב למקביל של ביה"ס הריאלי מבחינת איכות הלמידה. לפני 45 שנים, הורי חשבו שללמוד מקצוע זה חשוב. גם אחי הבכור למד שם. ואכן לומדים שם הרבה על ההבדל בין חוזק לגמישות. והחזק – שביר. אז איך מחסמים (מעניקים חוזק) פלדה? – שהרי הברזל ממנו היא עשוייה די רך…מחממים אותה לטמפרטורה גבוהה מאד – בתנור מיוחד ומקררים במהירות במים קרים או נוזל אחר (כמו קפיצה מסאונה לוהטת למי קרח). התהליך מסדר את הגבישים כך שנוצר החוזק. אבל כאמור – החזק הוא גם שביר – ומכה חלשה יחסית במקום ובכיוון הנכון תנפץ גם גוש פלדה. מה עושים? מעבירים את הפלדה המחוסמת כמעט את אותו תהליך מחדש. שוב מחממים – רק לחום נמוך יותר ונותנים לה להצטנן לאט לאט בחזרה, זה העקרון. הפלדה מאבדת מעט מאד מחוזקה אבל נעשית גמישה ועמידה יותר. ובאנלוגיה לבני אדם – כיוון שקשה להעביר את אותה חוויה בדיוק או כמעט אז עוברים חוויות דומות ומצטננים לאט…זה כנראה סודם של השורדים מהרבה תהליכי "חישול" שהחיים מזמנים לנו….

  2. benziv Says:

    כל הילדים הטובים בחיפה למדו שם, לא כל שכן אם הם היו בנים.
    חוץ מזה נצטרך לדבר קצת על פלדה. יש דברים שצריך להסביר לי פעמיים…

  3. יהודית Says:

    אני אהבתי את הדברים שהוא אמר בערב ההשקה ואת הפריכות הזו שהוא דבר עליה שמצד אחד היא מצביעה על חולשה אבל מצד שני אם יודעים את תכונותיה – אפשר לזהות בה גם חוזק.

    מה ששוקי כתב – באמת מפתיע.
    בזמן האחרון גיליתי עליו עוד כמה פרטים מפתיעים כמו חברים משותפים. נחממד תהליך הגילוי הזה..

  4. benziv Says:

    גם "קבוצת הכותבות" הייתה הערה חשובה ונכונה…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: