אירית גיל מצלצלת

אני משיבה לקריאת הנייד, והקול הנשי אומר לי:  אני קול מהעבר… אני מנסה לנחש, אבל לשמחתי זה לא ממשיך בכיוון הזה והיא אומרת לי את שמה.

את אירית פגשתי לפני שנים. היינו בקבוצה אחת אצל אריקה קנולר ששווה גם היא סיפור רציני, אבל לא כתבתי אותו עדיין. אחר כך המשכנו ונפגשנו והחיים שלנו השיקו מידי פעם ואחר כך זרמו לכיוונים שונים.

"נכנסתי לקנות את הספר של מאיר שלו, שלך עמד לצידו. קניתי…" וכאן באה שורה ארוכה של ביקורות חיוביות ששימחה אותי כל כך.

חויות שלאחרי הכתיבה. מחברות אנשים. עוד ועוד.

הבטחתי לכתוב את הבא. מקווה שלא יהיה קשה לקיים…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: