חופשת הסמסטר מזמנת יום שישי חופשי. כבר לא צריך לצאת מהבית הכימאוחר ב07:00 ולהגיע בזמן, לחנות, להיכנסלכיתה. את הקסם הזה אני מותירה עכשיו לסמסטר הבא. עכשיו אני שבויה בקסמים אחרים: הליכה עם ירדנה, בנחת, כש180 מעלות של ים כחול פרושים לפני בצומת, אכילה של פרוסה, ביצה, מלפפון, ושתיית קפה, שני עמודים מקסימים ומושכים בספר של לאה איני – ורד הלבנון (שמרגישה כמו השכנה שלי בשיכון שבו גדלתי) – גם כן בנחת, כניסה למקלחת, ונסיעה. הפעם לפגישה הראשונה שלי כחברה בוועד של אגודת הגשטלט הישראלית.
מה ילד יום?
הנה, התחלה חדשה. מה מחכה לי שם?
החיים בארגונים 
להשאיר תגובה