יום השואה הבינלאומי

הוא מזדחל בין הפגישות, יום השואה. אני שומעת את הנאום של פרס, ומשהו מהנאום של נתניהו – בין הפגישות שלי היום. זה לא משפיע ממש על מה שקורה בפגישות עצמן, אני חושבת לעצמי, אבל אולי כן ואני לא מרגישה את ההשפעה. למשל, ייתכן שהדכדוך שאני פוגשת אצל לקוח – קשורה לעניין?

במכונית, כשאני לבד, זה משפיע יותר. אני שומעת את פרס אומר חלק מהקדיש. מילים ארמיות, שאת פרושן אני לא יודעת. חושבת ומרגישה, בודקת אם הנאום הזה מדבר גם אל הגרמנים, וגם מייצג את המתים. ובעצם, מה אני יודעת עליהם?

אני שואלת את עצמי ברגעים האלה, האם זה היה האירוע האחרון ואין לי תשובה. אם כי אני יודעת שנטייתי היא להגיד שזה יחזור. איפה שהוא. מתי שהוא. איזה עורב שחור לוחש לי שיש רוע. הוא לובש צורה ופושט צורה אבל הוא קיים. אם לא פה, אז שם, ואם לא אצלינו אולי אצל אחרים.

כבת של ניצולים, זה מחזיר אותי הביתה, להורי, לעצב המושתק והאינסופי שלהם. זה מזכיר לי את הדמויות של השורדים בסביבתי: קמים בבוקר, יוצאים לעמל יומם ומגדלים ילדים. ושותקים. וזה גם שולח אותי להווה, למשפחה שהקמתי, שהקים אחי ויש לי גם רגע של נחת. משהו בכל זאת ממשיך.

5 תגובות to “יום השואה הבינלאומי”

  1. שוקי כץ Says:

    בספר בראשית, בתיאור הקמת גן העדן, מסופר: "ויצמח ה' מתוך האדמה כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע..". מה אומר הדבר? כולנו זוכרים את עץ הדעת, אבל נוטים לשכוח כי בגן העדן צמחו עצי נוי, ועצי פרי ועוד שני עצים ששמם המלא מוזכר בפרוש: עץ החיים ועץ הדעת טוב ורע. ויש כאן כמה דברים מעניינים. ראשית, כל העצים צמחו מאותה אדמה. שנית עץ החיים ניצב לצידו של עץ הדעת טוב ורע. ורק על האכילה מעץ הדעת טוב ורע מופיעה האזהרה: לא תאכל ממנו כי אם תאכל מות תמות. והאדם אכל ולא מת….אבל כנראה שמשהו בתוכו כן מת. כנראה שזו התמימות – או התום. אז לי לפחות זה אומר שהרוע לצידו של הטוב הוא חלק מהחיים. והיה קיים עוד בתקופת גן העדן. פרי בריאתו של אלוהים. וזה אותו אלוהים שתפילת הקדיש מתיחסת אליו. יש לשים לב שבקדיש יתום אין אפילו מילה אחת או איזכור קל שבקלים למת. כל התפילה כולה הינה שיר הלל לה' ולמעשיו. וסיומה המלא תקווה: עושה שלום במרומיו הוא (ברחמיו)יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ונאמר אמן. וניתן לראות כאן גם רמז למלחמת טוב ורע. מה זאת אומרת עושה שלום במרומיו? לא כתוב עושה שלום ממרומיו אלא במרומיו. כנראה שקיימת גם מלחמה תמידית בין מלאכי שרת לכוחות אחרים. ולכן מי שעושה שלום שם, יוכל בוודאי לעשות שלום כאן על פני האדמה.

  2. benziv Says:

    מה שאתה כותב מעניין מאד. אין לי מושג, ויכול היה להיות מעניין, לראות עוד פרשנויות של כאלה שמכירים טקסטים כאלה, ומכירים את הפרשנים והפרשנויות. אני מניחה שלדברים שהעלית יש התייחסויות מגוונות.

    אני יודעת שכאן, על פני האדמה, יש טוב ויש רע. לא בטוח שזה באותה פרופורציה, לא בטוח שתמיד יש את שניהם.

    בתקופת השואה, אנשים חוו את הרע בכמויות אדירות. כמובן שהיה גם טוב, לעיתים.
    מחווית היער של אימי, אני יודעת שהייתה קהילה. קטנה, אבל הייתה. אולי זה היה הטוב. והוא היה זעיר בגודל של הקהילה. כל השאר: החורף, הגרמנים, הפולנים, הרעב – הכל היה רע.

    בעניין הקדיש, כנראה שזה ממשיך את העניין של "אלהים נתן ואלהים לקח, יהיה שם השם – מבורך".

    יום השואה הבינלאומי תם, אבל לא תמה מסכת התלאות שעוברת על הניצולים המתמעטים ועל קרוביהם.

    מה אגיד עוד?

    יהיה שם הקורבנות – ברוך.

  3. גבי Says:

    השואה לא עוסקת ברע ,רע יותר,רע קיצוני,מול טוב כזה או אחר,ובכך שויקטור פרנקל
    מצא בעזרת חיפוש המשמעות את כלי ההשרדות עדין לא מסביר את התופעה.
    אנחנו יודעים שאצל מרבית או כל החיות אין הריגה לשם הריגה.
    רצח לשם רצח אצל האדם הוא סוג של סטייה.
    כל אלה לא מסבירים את השואה.
    כשאני קורא שאת השואה אי אפשר להשוות לשום דבר,
    ושמעתי את אחמד טיבי מדבר וגם הוא ניסה בעזרת המילה אמפתיה להתחבר/להתקרב לכך שלא ניתן להשוות את השואה לשום דבר – אני חש דבר ברור אחד :
    איננו מסוגלים לתפוס בחושינו ושכלנו את מה שחוללו הנאצים ועוזריהם.
    ומכאן התחושה שכל הסבר רק מקטין ומנסה להכניס לקופסא מקוטלגת ולגעת בבלתי ניתן להשגה.

  4. benziv Says:

    אני מסכימה שקשה לתפוס בחושים, בהגיון ובכל מה שיש לנו – את השואה. יחד עם זה אני מאמינה שתמיד יתקיים הצורך לחוש, להבין, להרגיש.

    וגם אם אנחנו לא מצליחים – זה לא אומר שלא נמשיך לנסות.

    אישית, אני יודעת שאני לא יודעת. כל הכתיבה של פריכיות אורז מקורה בעוד ניסיון להיות במקום אחר, אני מוכרחה להגיד – שזה עוזר לזוז אולי קצת, אבל לא סוגר. לא אפשרי עבורי, ועבור האחרים גם כן. אני חושבת שהורי, שחוו את העניין עצמו, לא יכולים היו לתפוס הכל. השלם גדול יותר ורחוק יותר.

  5. גבי Says:

    מסכים עם כל מילה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: