עוד בוקר מזוהם יוצא לדרך

המבט מן החלון מגלה שגם היום יהיה אפור, ומזוהם. השקע הלובי עושה את שלו. הים והשמים מחוברים כמעט בצבעם, הים באפור כהה יותר במעט.

הגב שלי תפוס היטב. המקלחת החמה תעזור. אין ברירה, צריך יהיה לקחת משהו להפחתת הכאבים, אחרת אי אפשר לתפקד. כל שנה, בעונה הנכונה, ולעיתים פעמיים בשנה, הגב שלי מודיע על קיומו. הוא כבר תוקן בעבר בחדר המנתחים, ועכשיו שאני מנוסה בו, אני יודעת שצריך נשימות וקצת תרגילים ועוד קצת תרופות. וזה יעבור.

למזלי, עומד בפני יום קל יחסית, הכל מתרחש כאן בסביבה. למזלי, יש לי הרבה כתיבה והגב שלי מאפשר לי לשבת ולכתוב.

וזה יעבור. סתם יום אפור, מזוהם וכואב.