הסרט: אהבתיה, והחלום המסכם

שיעור במה נכון ואיך לחיות טוב, מובא בסיפור ובסרט "אהבתיה". בן זוגי אהב את הסרט מאד. אני חשבתי שהוא רומנטי מידי. בסה"כ – סרט מהנה וטוב במיוחד למי שחווה אהבה גדולה וגם למי שמשתוקק אליה. עוד נקודת מבט על המשפחה של היום, על ההזדמנויות החדשות ועל המחירים שאנשים נתבעים לשלם עבור הבחירות שלהם.

הסרט מתאר מערכת קשרים כמו שהיא מתוארת מצידו של גבר מבוגר, בינו לבין אשתו, בינו לבין ילדיו, בינו לבין ההבטחה הגדולה לאהבה, שבסופו של דבר הוא מחמיץ. זה גם סרט על האפשרויות שהעולם פתח בפנינו במובן של מפגשים בינתרבותיים (בעיקר עם אנשים במזרח הרחוק, סינים), שלא לדבר על האתגרים הפתוחים בפני נשים.

הפרידה מופיעה כאן כהזדמנות לחיים אחרים, טובים יותר, שאצל האחד הוחמצה ואולי לא תוחמץ אצל השנייה. משדר כנות, משחק טוב והרבה צרפתיות לאוהבי הארץ הזו, שפתה, הרגליה ואהבותיה.

ובלילה, בלילה חלמתי על סדנת ציור שאני לוקחת בה חלק, על דמות ענקית אחת מונחת באמצע לאורכו של ציור ארוך מאד, ועוד דמויות קטנות שיושבות בתחנות שונות. ציור מדהים בשחור ולבן שחוויתי את תהליך היצירה שלו כפי שנעשה בשיתוף שני אומנים. באחד מהם התאהבתי. והוא התאהב בי.

בבוקר אמרתי לאיש שלי, שהיה חלום, והתאהבתי בצייר, והוא צחק. אלי. ויצא ליום עבודה.