לחלוחית בעניים… בכנס

בדרך כלל כנסים הם מקומות שאני לומדת משהו, פוגשת חברים, סטודנטים ואחרים.

ואכן כך היה בקומה הראשונה של מגדל אשכול, בכנס השביעי של המגמה הארגונית יישמית של החוג לסוציולוגיה: האינטרנט וארגון העובדה. פגשתי את אחת מבנותי, כמו גם סטודנטים שלי, כמו גם עמיתים, חברים, ידידים.

כמה דברים שלא ידעתי ולמדתי: כמה אינטנסיבי נעשה עניין גיוס העובדים באינטרנט (דורון אופק) וכן – האופן שבו מוצאים את העובדים, באופן חוקי ופתוח. למדתי כמה קל לרגל היום. למדתי שבין משתמשי האינטרנט, כותבי הבלוגים הם בעלי הדימוי העצמי הנמום ביותר. הייתם מאמינים?

הייתי כמעט היחידה באולם שיש לה בלוג. מעניין. הם כנראה ידעו על המחקר של פרופ' גוסטבו מש, לפני.

אבל הכנס המרגש באמת, היה בקומה השלושים של מגדל אשכול. מסביב היו חלונות ונוף חיפאי נשקף מכל מקום. שמו של הכנס היה: "שרות אזרחי לערביי ישראל". פרופ' סמי סמוחה, שאותו אני מעריכה מאד (מאז הייתי אסיסטנטית שלו, לפני עשרות שנים), הציע לי להגיע. והגעתי, לזמן קצר מאד.

גם כאן למדתי: ב-2004 התנדבו לשרות אזרחי 240 ערבים, ב-2009 עלה מספרם ל-1250. ובכלל הדעות לגבי השרות האזרחי הן חיוביות יותר אצל האזרחים הערביים, והרבה פחות אצל מנהיגיהם.

וזה כמובן היה מעניין מאד. ואני מניחה שהיו ממצאים נוספים שהייתי מגלה. אבל, יצאתי לפגישה עם סטודנטית שלי, הייתי צריכה לעזוב. ונקרעתי: מה שריגש אותי באמת והעלה לחלוחית בעיני, היו תלמידי כיתה י' של כפר נחף, שהגיעו לכנס. הייתה לי הרגשה שחבורה כזו של צעירים מנומסים מאד, יכולה להביא לשינוי. ביניהם ניתן היה לראות אנשים שעומדים בראש עמותות שונות, וחולצות כחולות עם שרוכים אדומים, כנראה של הנוער העובד והלומד גם כן.

בכנס הזה לא הכרתי אף אחד להוציא את סמי סמוחה.

הכנס הזה נראה היה כשייך לעולם אחר, שהייתי הרבה יותר מצויה בו פעם, אבל אז הרחקתי ללכת, וחיפשתי לי את העולם המעשי שהביא לי כ כך הרבה שנים מקום ופרנסה.

עכשיו, אני יכולה לתאר לעצמי, שהעתיד שלי, יכול להוליך אותי שוב למקומות האלה, שהייתי, שהאמנתי, שאהבתי ושעזבתי.

6 תגובות to “לחלוחית בעניים… בכנס”

  1. שוקי כץ Says:

    אני עדיין תקוע בקטע של הדימוי העצמי הנמוך של הבלוגרים…האם העובדה שאני עושה הפסקות ארוכות בכתיבה, אומרת שהדימוי העצמי שלי לפעמים קצת עולה? האם זה נוגע גם לתגובות לבלוגים של אחרים או רק ממש למי שכותב בלוג? והאם כתיבה בבלוג מסייעת לשיפור הדימוי העצמי או מסייעת לקבע אותו ברמה נמוכה? העיקר שיש פרנסה טובה ונושאים נחמדים לדוקטורנטים למיניהם ולמרצים.
    חייב לסיים כי אני באמצע רחיצת כלים.

  2. benziv Says:

    מדהים, נכון?
    מקווה שהכלים כבר נקיים.
    חשבתי עליך היום. סתם רציתי לדעת מה שלומך. נדבר.

  3. גבי Says:

    עכשיו ,לפי שוקי,צריך מחקר אם המגיבים לבלוגרים הם יותר מהבלוגרים ,
    ואז שוקי עולה ויורד ואני למעלה.
    ואם המחקר יראה שהמגיבים למטה אז אני למטה
    ושוקי ממשיך להיות עולה ויורד.
    ואם אני לא כותב ולא מגיב [ולא קורא] איפה אני?

  4. benziv Says:

    כנראה עם דימוי עצמי חיובי…

  5. גוסטבו Says:

    צריך גם לזכור שהמחקר מציע לכם דרך חיובית
    נכון לבלוגים יש השפעה שלילית לאורך זמן
    אבל הייתם צריכים גם להסתכל שהמחקר מציע לכם דרך לעתיד
    תעברו לרשתות חברתיות ואז יש סכוי שלאורך זמן יעלה הדמוי עצמי
    ובכלל כסוציולוג דמוי עצמי היא תכונה שמשתנה ומבטא את מידת תחושת השייכות שלנו לקבוצות, בלוגים כשאין תגובה או כשהתגובה שלילית יכול לתת לנו תחושה של חוסר שייכות

  6. benziv Says:

    היי גוסטבו! ברוך בואך לבלוג!
    שמחה מאד לגלות אותך כאן, ושמחה מאד על ההבהרות. אז מה, לעבור לפייסבוק? לרשת אחרת?
    עניין תחושת חוסר השייכות מעניין מאד. אני חושבת על זה.
    אשמח לשמוע על עוד מחקרים, בהזדמנות.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: