פפרצ'י בבית של אהוד ברק

יש הרבה דרכים שעיתונאים צריכים לללכת בהן כדי לעשות את עבודתם. אבל, האם יש צורך בהתנגבות מחופשת לבית של ברק?

אני בספק.

היום ראיתי כתבה מפורטת על מה שיש ואין בביתם של אהוד ונילי ברק, כולל הכניסות לבית, המחיר, ואפילו.. המשתנה.

איכשהו נדמה לי שלא מדובר באתיקה מזהירה, וכן, כן מדובר בניסיון לרצות מציצנים מצד אחד, ולהשיג מקום במסך הקטן מאידך.

חבל. סתם פפרצ'יות מיותרת והשתלחות בסגנון ריאליטי.

מי ירצה להנהיג מחר?

4 תגובות to “פפרצ'י בבית של אהוד ברק”

  1. יהודית Says:

    למרות תגובות ההתפעלות שהעתונאי קיבל, גם אני לא הרגשתי נוח עם זה..
    בעיני זה היה ממש מתחת לחגורה.
    לא מכובד

  2. benziv Says:

    נכון. ויש איזה פריצת גבולות נוראית. הכל מותר. חיים בתוך אח גדול אחד.

  3. Idan Bchor Says:

    קראתי את הכתבה במלואה, ולטעמי (ברצינות מלאה) מדובר באחת מהכתבות המרשימות והטובות ביותר שקראתי לאחרונה בנושא "החברה בישראל לאן?".

    בודאי שלא מדובר בכתבת פפארצי וב"חדירה מרושעת" לבתיהם ולפרטיותם של אחרים. כל שעשה ארי ליבסקר, הכתב, הוא להציג את עצמו כאיש מסתורין עמוס במאות מליוני דולרים, המחפש דירת יוקרה בישראל. את כל השאר עשו עבורו במסירות אין-קץ היזמים, בעלי הדירות והמתווכים הפועלים בשמם, שהמשותף לכולם הוא תאוות הבצע האין-סופית.

    את הכניסה החלקה לביתו הפרטי של שר הביטחון צריך לתחקר ביחידה לאבטחת אישים, ששוב נכשלת באופן בלתי-יאומן ברמת הקונספציה הבסיסית.

    מעבר למחדל זה, לא עוסקת הכתבה בענייני נדל"ן ואף לא בענייני עיצוב הבית כי אם בפער ההולך ומתרחב בין העם בישראל לבין שועי הארץ והעולם – שאין כמו אופנת "המגדלים" לבטא אותה: "המורמים מעם" המשקיפים עלינו, האזרחים הקטנים, דרך קירות הזכוכית החוצצים ביננו. ובמקרה הפרטי של ברק והמשתנה נוסח בה"ד 4 שהתקין בדירתו – משתינים עלינו בקשת, Literally, כשברקע מתנגנים להם פרלודים של שופן.

    זכותם של עשירים לעשות ככל שירצו בכספם. אך במקרה של ברק, הן המהירות בה הוא צבר את עושרו והן האופן בו הוא מנפנף בו (אפרופו המשתנה האישית) מטילים, מבחינתי, ספק גדול ביכולתו להיות מי שינהיג את המדינה הזו למציאות המיטיבה עם כל אזרחיה.

    מעניין מה היה האימפקט של כתבה זו לו היתה משודרת בתכנית כמו "עובדה". לטעמי, אין בה אפילו לא גרם אחד של "צהוב", כי אם מסמך חברתי נדיר באיכותו, הפורש בפנינו תמונה מהימנה ומעוררת דאגה של פני החברה בישראל, ומציב בפנינו תמרור אזהרה ברור וחד משמעי באשר לחלק ממי שמתיימרים להיות מנהיגינו הפוליטיים, החברתיים והעסקיים, היום ובעתיד.

    קישור לכתבה המלאה (אל תחמיצו):
    http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3393354,00.html

  4. benziv Says:

    גם אני קראתי, ביום חמישי בבוקר באר-קפה שברמת פולג.

    אני חושבת שיש כאן, בארץ, יותר מידי אהבה – לשנוא. המבחר גדול: עשירים כמו ערבים, פוליטיקאים כמו עולים, מתנחלים כמו חרדים.

    קצת פילוסופית חיים הומניסטית, קצת יותר צניעות, קצת פחות קנאה, קצת יותר הגינות, קצת יותר חיפוש החצי כוס המלאה – לא היה מזיק.

    ועוד לא נמצא, כאן הפוליטיקאי שיכול להנהיג. ואם ימצא – נמצא אצלו את מה שלא טוב ונשים במהירות על השולחן.

    הלוואי והיה לי חלק מהיכולת של ברק לעשות כסף.
    היה מועיל לי מאד, עכשיו, שאני מתקרבת לגיל הזהב שכנראה לא יהיה ממש מוזהב… הייתי שמחה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: