מעברים

חשה בהם. מתבשלת אליהם. מעברים. לא רק שלי, גם של הסביבה שלי. הנה, בעוד 3 חודשים יוצא בן זוגי לגמלאות, האופן רשמי. משפיע. מאד משפיע. עולות שאלות כגון:

א. מה הוא יעשה עכשיו?

ב. האם יעבוד בחצי משרה כמו שהיה רוצה?

ג. שנים התרגלתי לבית שהוא שלי לגמרי מהבוקר בשעות המוקדמות ועד לשעות אחר הצהרים. נכנסתי בו ויצאתי ממנו מתי שרציתי, לאן שרציתי. עבדתי ליד המחשב וגם בחוץ. ומה עכשיו? איך זה לקום בבוקר ולגלות שיש עוד מישהו שישן, או אוכל איתי ארוחת בוקר? איך זה יהיה להיות בסוג של כמעט שבת כל יום?

ד. כמה אני רוצה לעבוד? יכולתי לפרוש גם כן, אבל אני לא מכירה את עצמי כפורשת. אני תמיד עובדת. אבל כמה לעבוד?

ה. איך החלוקה עכשיו בין המשימות?

ו. ואיך תהיה הבריאות?

כל השאלות האלה ועוד מעסיקות אותי, וזה עוד לא קרה.

עוד שלושה חודשים.. ובינתיים, ביום חמישי הקרוב אני בסדנת פרישה כבת זוגו, ומחכה לי גם סופשבוע של פורשים. נראה. נראה לאן החיים מתגלגלים עכשיו ולאן אני והוא מכוונים אותם.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: