חווית לקוח, אופטיקה הלפרין, פרק א'

המשקפיים האחרונות שקניתי מתחילות להתפרק. אני חייבת לקנות משקפיים טובות מאד. מולטיפוקל. עם המחשבה הזו אני הולכת כבר איזה זמן. אבל: פה עבודה, שם נכדים, פה פורים או חג אחר, פה נסיעה לחו"ל ואין לי זמן.

 יום אחד זה בכל זאת קרה. הייתי בגנדן, ברמת פולג והחלטתי לראות איזה מסגרות יש באופטיקה הלפרין. רק להסתכל.

בכניסה נפלה עלי אחת המוכרות בשמחה, וסיפרה לי שיש מבצע משהו, משהו. 3 זוגות במחיר אחד – משהו כזה. אבל אני לא צריכה 3 זוגות משקפיים. באמת, באמת – אני צריכה אחד בלבד. אבל טובות. לא יודעת למה לא הלכתי אז.

והנה אני כבר נכנעת משהו והיא מוציאה מסגרות רק בשביל למדוד. ויש לה כבר הצעה. ואני אומרת שאני צריכה מולטיפוקל.

יש רגעים שאני לא נבונה. נדמה לי שאופטיקה הלפרין עוזרת לי להיות מאד לא נבונה. אני לא רוצה להגיד על עצמי יותר.

כשהמוכרת שומעת שאני מאלה שצריכות מולטיפוקל, היא אומרת לי שהמבצע הזה ממש לא מתאים לי, אבל יש לה מבצע אחר.

אני שואלת אותה אם יש לה מבצע של חבר, והיא עונה בשלילה. לא. אין חבר.

– וכמה זה עולה?

או, הנה, אני כבר מובלת לתוך תא קטן. כדי שנבין כמה זה עולה (שאלה פשוטה, לא?)   צריך לראות את העיניים שלי. אישה צעירה נוספת מטפלת בי ואני מרכיבה את המשקפיים המיוחדות, מסתכלת למטה, קוראת את כל המספרים הקטנים ולפעמים לא קוראת. אחרי כשעה בערך אני יוצאת מהתא, ויש את המספר שלי. המשקפיים שלי לא השתנו. פחות או יותר אותו מספר.

או קיי.

עכשיו מגיע איש מבוגר יותר. הוא שם לי צלוטייפים על המסגרות ומצייר בטוש את המוקד של האישון. בפעם האחרונה שעשיתי את זה, זה היה באמצעות מכשיר. לא יודעת להסביר למה לא הלכתי בשלב הזה. אבל לא הלכתי. הסתכלתי על האף שלו בעין ימין ואחר כך בעין שמאל, והוא שרטט בטוש על הצלוטייפ את המוקד של האישון. מדויק? אולי. המשקפיים עוד לא על האף שלי…

עכשיו יש מסגרת. יש מספרים. יש אישונים ממוקדים. ויש לי זכות לעוד זוג.

אני נזכרת שבפעמים האחרונות חטפתי מיגרנה מאור חזק שהיה כשיצאתי מחדרי עבודה או כיתות, ואני אומרת לעצמי שזו ההזדמנות לרכוש זוג משקפי שמש.

הנה, היא כבר מוציאה זוגות. מכניסה זוגות. מחליפה זוגות. ולבסוף יש שתי מסגרות. האחת יקרה, השנייה כהה וזולה. על הזולה לא אשלם. ויעשו לי גם את הכהה מדורג. שאוכל לראות אותיות, מקרוב, גם איתן.

ואז מגיעה ההצעה המספרית, ואני נופלת מהכיסא: קצת יותר מ-9000 שקל. לא יודעת למה לא הלכתי אז.

– כל כך הרבה?

– כן, את מקבלת את המשקפיים הכי, הכי, הכי טובות, זגוגיות יפניות, טוקאי, הכי טוב. רק הכי טוב אני נותנת לך!

אני נזכרת בנהיגה שלי ובקושי לקרוא את שמות הרחובות בגלל הגזרה של המולטיפוקל, ואומרת לעצמי: נו טוב, הבריאות מחייבת, לא? מה לעשות? מגיל 12 אני מרכיבה משקפיים, וזו בעצם "הרגל הקצרה" שלי. לכל אחד יש פגם. שלי פגם יקר.

בקיצור, בינתי, שבדרך כלל אני גאה בה, הסתתרה: במקום להגיד תודה, ולצאת, אני מוציאה כרטיס אשראי. וכן, משלמת.

באמת רציתי לקנות באותו יום משקפיים? לא. רציתי, אבל רציתי רק לעשות סקר שווקים. לראות מה וכמה ועוד.

שילמתי, בכרטיס חבר. ושוב שאלתי אם אין מבצע. ושוב נאמר לי שלא, אין מבצע. אני אקבל עוד 7% במעמד החיוב. לא יודעת למה לא הלכתי. שילמתי.

עד כאן הפרק הראשון שאני לא גאה בו.

ויהי בוקר ויהי ערב, 24.2.10.

8 תגובות to “חווית לקוח, אופטיקה הלפרין, פרק א'”

  1. שוקי כץ Says:

    יש לי אליך שאלה שמרימה וילון – אבל לא אשאל כי לפי תאוריך ממילא לא תראי מה שיש מאחוריו …מקווה שהמשקפים החדשים יעשו לך רק טוב…ושמשקפי השמש יסחטו הרבה מחמאות – ושתגידי שקנית אותן באיטליה באלפיים דולר (רק את המשקפי שמש)… נראה לי שהמוכרות בחנות שם תרגלו טוב את החומר בקידום מכירות שהעברתי להם בסדנה. תאמיני לי שבשלב הבא גם שרות לקוחות יענו לך יפה, והכי טובים למיטב זכרוני היו היחידה לפניות הציבור וטיפול בתלונות לקוחות שלהם.

  2. benziv Says:

    אז יש לי בשבילך הפתעה, בעניין שרות לקוחות, דווקא.

  3. גבי Says:

    שוקי ,בהלפרין של בני ברק גם אני העברתי סדנא כזו אבל מזמן,
    ותאר לך הבנים עשו זאת בלי רשות האבא.[הרב המתאבק]

    ואתי , כולנו משלמים כך בלי להרגיש שהכל מסביבנו עולה,
    ולכן אנחנו לא מעלים מחיר ולנו לא משלמים יותר, אבל אנחנו משלמים ,

    קניתי עם מילה מזרון חדש,במקום 4500 שתכננו קנינו בסוך ב- 10000 .
    אנחנו משכירים את הדירה של אימה שלה דחיית הכניסה של הדיירת בחודש
    ויתרנו על 5000. ככה בלי להתאמץ.
    וההרגשה מוזרה.

  4. benziv Says:

    אשמח אם תקרא את ההמשך, הנה, יש לי קצת זמן היום, אני מגניבה לבלוג את ההמשך…

  5. שוקי כץ Says:

    למי שלא הבין: התלוצצתי בעניין הסדנאות בהלפרין….אבל אני מבין עכשיו שמישהו בכל זאת עבד איתם….

  6. benziv Says:

    בוודאי, ועוד חבר שלנו.
    נרד עליו?

  7. גבי Says:

    תרדו, אבל לא הבנתם את ההערה על האב.
    בשבילו החנויות כבר מזמן כלי להשגת כספים מהחילוניים
    למימון הארגון לשמירת השבת שהוא מוביל.
    הבנים בעד קידום העסק ולכן עסקו בשיפור שירות.
    העובדים קולטים את "רצונו" של האב ולכן לאתי היה קשה .

  8. benziv Says:

    איפה שיפור השרות?
    אתמול ניסיתי להשיג את חני מ"שרות לקוחות", אתה נענית? גם אני לא!!!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: