בוץ בקבוצה

קבוצה יכולה לזרוק בוץ, מטפורה כמובן. הבוץ נזרק על המנחה, על החברים, על המוסד שבו הקבוצה מתקיימת. הכל מלא בוץ. הכל נוזל. אולי בגלל שהכל כל כך נזיל. כמו אהבה נזילה. הסמסטר נזיל. העבודה בארגון היא נזילה. האנשים נזילים. היום הם עוד טובים ומחר הם נזרקים. החיים נזילים. רק זיגמונט באומן עובר לו מאוניברסיטה לאוניברסיטה ומדבר על הנזילות הזו.

אני חשבת שכשהבוץ יתייבש אפשר יהיה לצעוד בקלות רבה יותר. המים אולי יתנקזו בחלקם ויחברו למי התהום. ואולי יעלו כאדים לאויר וביום מן הימים יעזרו לגשם לרדת.

עכשיו אני מצטערת שלא נעשו בובות מבוץ, או כלים מבוץ. ואולי כן. אפשר היה להישאר עם תערוכה.מה שנשאר לקוות שהייתה גם למידה.

חצופים, מזל שיש אופציה לתביעה משפטית

מה הבעיה לשקר? אין בעיה נכון?  

להלן מה שכתבו מאופטיקה הלפרין לאמון הציבור:

"מענה לתלונת גב' אתי בן זיו (מס' 2)
א. בעת ביצוע העסקה הלקוחה לא בררה עם הסניף האם יש מבצע מיוחד של חבר
ב. אחרי שבועיים הלקוחה חוזרת לשרות לקוחות ומבקשת לבטל עסקה
ג. יש תקנון – מאוד ברור- בחנות המודיע שביטול עסקה של מולטי פוקל מתבצע תוך 24 ש"ע בלבד
ד. הלקוחה התקשרה מס' פעמים עד שהיה מענה בשרות הלקוחות שלנו
ה. ואכן מכיוון שכבר עברו שבועיים מעת הרכישה , העבודה היתה כבר בביצוע
ו . ו-ז. המשקפיים היו מוכנים בסניף
ח. זוג אחד אכן הגיע בסדר , זוג שני היה חוסר הבנה במקום עדשה מדוגרת למשקפי שמש ביצעו עדשה לא מדורגת
ט. הלקוחה ביקשה לבטל את העסקה בעקבות זאת .
י. הגיעה לשרות לקוחות
יא. בשרות לקוחות אמרנו ללקוחה שהטעות שארעה ניתנת לתיקון – ותבוצע עבודה חוזרת .

נוסיף ע"כ שהוצע ללקוחה פיצוי בצורת משקפי שמש יקרות

י"ב . שאר הקורות מעת הרכישה – לא קשורים לעניין שעליו דובר לעי"ל .

נסיים ונאמר שלא נוכל לבטל את העסקה ,בכול אופן נשמח לעמוד לשרותה בכול עת."

אולי אקרא לספר הבא שלי "אופטיקה הלפרין" – מה אתם חושבים?

כשקראתי את הדו"ח של אמון הציבור (פרסמתי אתמול), ממש לא התפלאתי. כל הפרמטרים שהוזכרו – נכונים גם עבורי. גם הדוגמאות שניתנו – לא הפתיעו אותי.

 עכשיו אני חושבת על הרווחים וההפסדים של אופטיקה הלפרין, מהמקרה עד כה. בטוח שישי. להלן כמה מהם:

א. אני בטוחה שיש אנשים שלא יכנסו לחנות. הפסד? בטוח! כמה שווה ההפסד הזה? אני לא יודעת.

ב. יש אנשים שכן יכנסו לחנות ואפילו יקנו, אבל ברגע שתהיה להם תלונה, והם יחפשו סיוע – הם ימצאו גם אותי באינטרנט. לזמן רב מאד. כמה זה יעלה לאופטיקה הלפרין? אני לא יודעת. אבל יעלה משהו.

ג. כבר ברור שאני לא אשתוק. וזה יעלה לי. זה כנראה יהיה הרווח היחיד של אופטיקה הלפרין.

המלחמה הזו דורשת ממני אנרגיה, התפנות מעניינים אחרים, פחות כתיבה לצורך הספר הבא. אז מה? אולי אוציא ספר שנקרא אופטיקה הלפרין.

דו"ח ארגון אמון הציבור, ענף האופטיקה – ובמיוחד אופטיקה הלפרין

על הדו"ח: הוצא בדצמבר 2008. באמון הציבור התקבלו באותה השנה 157 תלונות נגד עסקים הפעולים בענף האופטיקה, בשנתיים האחרונות לפני כתיבת הדו"ח – 256. 160 מהן הן נגד החברות הגדולות, בהן אופטיקה הלפרין (האחרות הן האחים הלפרין ואופטיקנה).

להלן דפוסי הליקוי (בדגש על אופטיקה הלפרין):

א. שרות לקוחות לקוי (44% מהבעיות בעסקים הגדולים): פניות שלא נענות, יחס לקוי של נציגי השרות, חוסר הענות לביטול עסקה. בכל אלה פגשתי. התעלמות ושקרים – אפשר להוסיף. אין ספק ששווה היה להקליט. לא עשיתי את זה. גם לא כתבתי מכתבים רשומים. טעות מצידי. הדוגמא שמובאת היא של לקוח, שהיה חייב להשתמש בעדשות, בניגוד להוראת אופטומטריסט, כיוון שמשקפיו לא היו מוכנים בזמן, למרות שכך הובטח לו.

ב. אבחון שגוי (27% מהבעיות בעסקים הגדולים): מסתבר ש 25.3% של הבעיות קשורות באבחון שגוי. אני ממש מבינה איך זה קורה. התנסיתי בזה. נבדקתי הרבה זמן, בסוף השאירו את המספר שהיה לי קודם, ואת המיקוד באישון ביצעו באמצעות ניר דבק שקוף. פרימיטיבי. בדוגמא מאופטיקה הלפרין, לקוחה קיבלה עדשות לא מתאימות. כשבאה להתלונן, ואחרי האבחון השלישי, הוצעו לה עדשות יקרות יותר ושונות.

ג. מוצרים פגומים (19% מהבעיות בעסקים הגדולים): תלונה נפוצה היא משקפיים ו/או עדשות פגומות. כיון שלא הוצאתי אותן אני לא יודעת, אם כי בברור קיבלתי משקפיים שלא הזמנתי, זולות יותר, ולא צבועות כמו שביקשתי ושילמתי. הדוגמא בדו"ח מתייחסת להתפרקות המשקפיים אחרי חודשיים, תיקון לא מקצועי ששרט את העדשה.

ד. הטעיית צרכנים (10% מהבעיות בעסקים הגדולים): ענף האופטיקה מאופיין במבצעים שיווקים רבים אשר לעיתים מציגים מידע חלקי, מגמתי ומטעה. מנסיוני, אכן כן. הייתי מוסיפה שבמקרה שלי אפשר להוסיף גם הסתרת מידע רלוונטי וניסיון להחלץ מהמצב על ידי שקרים והתעלמות. הדוגמא היא של מבצע שכולל את כל המשקפיים בחנות, ומשמעותו – הורדה של המחיר ב- 60% במהלך המבצע. בפועל המבצע לא בוצע כלל.

בכל הדוגמאות – לא התקבלה תגובת אופטיקה הלפרין עד לכתיבת הדוח.

המסקנה שלי: זהירות גדולה. חזרה אל האופטיקאים שנהניתי מהשרות שלהם ובשום פנים ואופן לא רכישה באופטיקה הלפרין.

לא רק אני מתלוננת על אופטיקה הלפרין. להלן דוגמא של רונן מירושלים

  "אופטיקה הלפרין"

 

בתאריך 01/08/07 יום רביעי י"ז באב תשס"ז, נכנסתי לחנות של אופטיקה הלפרין בקניון רב שפע בירושלים. להזמין משקפיים חדשות לאחר, שנשברו הישנות פעמיים וצרכו הלחמה, החלטתי שהגיע כבר הזמן להחליף משקפיים..

 בעודי מברר מחירים למסגרות ועדשות לאור הפרסומים הרבים של הרשת, למבצעים מוזלים ביותר מכל מקום אחר, ובהיותי בשירות המדינה, ובחוברת הנחות הטבות ומבצעים שקיבלתי לבית מופיע רשת הלפרין כחלק מחנויות ההטבות והנחות שמוצע לנו, הנחה משמעותית ועוד.. מסגרות ועדשות בסכום נמוך מאוד וכו`..

אך פרסומים והבטחות לחוד הם.

 

עד שמצאתי מה שנראה לי הכי מתאים נוח וטוב, וכמובן בהמלצת המוכר אין ספור פעמים ובסיוע של המוכרת שלצידו, שכמובן שלהם אינטרס מובהק שאקנה כמו כל מוכר, באחוזים ובתגמולים שהם יקבלו וכו`..

המחיר שהוא דרש הייה גבוה מאוד, מכל הפרסומים שלהם, ומימה שביררתי הן דרך העבודה, והן דרך החוברת שמוצע לנו, הנחה ומשקפיים זולים במיוחד וכו`, המוכר טען שזה הכל שטויות וזה מה שיש, ואין שום מבצע על אף שמופיע, והוא לא יודע מה שרשום בחוברת ועל איזה מבצע מדובר, ובתשלום אם כבר, אמור לרדת לי הנחה באופן אוטומטי…

לאחר שהרבה ברירות לא הייה לי כ"כ בהיותי ביום חופשה ולמחרת הייתי אמור לחזור לבסיס שלי עד היציאה שא-לו-הים יודע מתי היא תהייה… וללכת בלי משקפיים זה לא נעים בכלל, (או אם משקפיים מודבקות בדבק סלוטייף שכל הזמן נפתח)

 שאלתי את המוכר תוך כמה זמן זה יהיה מוכן הוא אמר לי תוך יום יומיים, אמרתי לו מזה נקרא בכל חנות בארץ תוך 40 דקות, שעה, מקסי` שעתיים, מכינים משקפיים, ואיך פה זה שונה, תירוצים יש תמיד ולא חסר, אתם מכירים לא ארחיב בכך כרגע..

הסברתי לו את הנחיצות והדחיפות שלי לעניין…

ואז הוא אמר לי שבשבילי הוא יעשה משהו מיוחד, וזה יהיה מוכן מחר בבוקר עד הצהריים.

אחרי שהסברתי לו שוב ושוב שאם זה לא יהיה מוכן אני לא קונה, ואת נחיצות העניין, כי אחרי זה כבר לא יועיל לי במיוחד, כי לא אהיה כאן ובעיר, הוא הבטיח שמחר זה יגיע והוא יבקש את זה בדחיפות, וגם אם לא יספיק להרכיב את העדשות למשקפיים הוא יתקשר אלי ואבוא ואקח אותם, לחנות אחרת בסנטר 1 בכניסה לירושלים ושם ירכיבו לי אותם, אני הסכמתי גם לרעיון זה בלית ברירה העיקר שיהיה מוכן בזמן. וכל זה כי למחרת הייתי אמור לחזור לבסיס בשעות הבוקר וביקשתי רשות ממפקדי לאחר עד שעות הצהריים עקב המשקפיים.

הוא אמר לי מחר בבוקר (יום חמישי) אני מתקשר אלייך, מחר אני מתקשר, וכך קיויתי שיהיה והכל יסתדר.

בבוקר לא הגיע שום טלפון, אדם חכם מה עושה מתקשר הוא, אני מתקשר כמה פעמים אין קול ואין עונה…

לא העלה אתכם בכל העצבים האכזבה התסכול שעלה לי..

נסעתי העירה עם משקפיים מודבקות הייטב בדבק סלוטייף, להלחים את המשקפיים באין ברירה בשלישית, על הדרך בדרכי לתחנה המרכזית.. וכך שבתי לבסיסי בשלום אם המשקפיים הדהויות הישנות.

עבר כל היום ניסיתי להתקשר מס`  פעמים לא הרימו לי, והחנות ההיא לא התקשרו שכחו ממני לגמרי כאילו לא הייה כלום..

עבר עוד יום, יום ו` עדיין שום טלפון לא הגיע מהם.. וכך עברה לה שבת המלכה ויום א`…

ארבעה ימים לוקח לרשת הלפרין הגדולה להכין משקפיים ולחזור ללקוח "המרוצה" עם כל השירות הפרסומי שלהם שהוא בעיקר בפרסומות..

יום ב` כ"ב באב תשס"ז 06/08/07 הגיע הטלפון המיוחל, אני שהייתי בשיעורים ואסור לנו לענות לטלפון, שמעתי את ההודעה המיוחלת.. כעסתי מאוד.. התקשרתי מאוחר יותר ואמרתי לו שאני כבר לא צריך את המשקפיים ורוצה לבטל את העסקה וכו`, הוא כמובן אמר שהוא לא יכול לבטל, וכמובן סיפרתי לו שהלחמתי את המשקפיים הישנות שלי ואני כבר לא צריך את החדשות והבטחת לי שתקשר אלי וכו`, אין לי מה לעשות בהם כבר יש לי משקפיים, חוץ מהמחיר היקר שגנבו עליו וכו`, ועכשיו עד שאני יוצא לבית וכו`..

אני לא צריך משקפיים בשביל עוד שבועיים או חודש ולא בשביל זה הזמנתי, כי אחרת הייתי קונה ביציאה הבאה שלי ולא ביום שהזמנתי..

הוא אמר שהוא לא יכול לבטל, על אף שאין כזה דבר לא יכול, יש "לא רוצה", ביקשתי ממנו שייקח אחריות על הפאק שהוא עשה.. וזוהי בעיה שלו..

הוא אמר שהוא יברר ויחזיר לי תשובה ויכוחים צעקות בלאגן.. הוא לא חזר אליייייייייייייי…

התקשרתי לטלפון של המשרד הראשי שלהם שמופיע על גבי הקבלות "והאחריות", ומשם הפנו אותי למס` אחר של שירות לקוחות ותלונות…

התקשרתי לשם סיפרתי כל מה שקרה, ביררו איתי את פרטי המקרה והחנות שבו הזמנתי את המשקפיים אמרו שיבדקו את זה וכו`, הבחורה הנחמדה אמרה שתחזור אלי עוד שעה שעתיים אם תשובה…

לא חזרה, התקשרתי אחה"צ שוב ושוב, תשובה כנ"ל, וכן למחרת שאז היא אמרה לי שהיא העבירה את הפניה והתלונה שלי למנהלת השירות לקוחות שהיא אישית מטפלת בנושא, והיא אישית תיצור איתי קשר ומקווה שזה יקרה עוד היום, וכך זה לא קרה באותו יום ולא למחרת שהתקשרתי שוב וקיבלתי אותה תשובה, ולא לאחר כמה ימים שהתקשרתי שוב וקיבלתי אותה תשובה, מה שגרם לי בעצם להפסיק להתקשר אליהם ביודעי שהבטחות זה לחוד, שירות זה לחוד, ומשקפיים אמינות וכו` זה לחוד, וכמובן הפרסומות זה רק בעיתונים..

עד היום לא חזרו אלי.. בוויזה ששילמתי שהייה אמור לרדת הנחה באופן אוטומטי כדברי המוכר, לא ירד שום הנחה..

ובמקביל ניסיתי לבטל את העסקה דרך חברת האשראי אמרו לי שזה לא אפשרי אם הזמנתי וקיבלתי או אקבל את המוצר, אלא רק אם לא בוצע כלל עסקה זו מה שנקרא הכחשת עסקה, מה שכאן זה לא שייך..

לאחר שבועיים בערך חזרתי שוב לי"ם הלכתי להוציא את המשקפיים, מחוסר ברירה בחושבי מה גם, לא חזרו אלי, גם שילמתי, גם לא אקח את המשקפיים, לא רציתי להפסיד הכל, זה לא יעזור כי את הכסף הם כבר קבלו, והלכתי והוצאתי את המשקפיים בזעם ובתסכול רב, ביודעי שנפלתי בפח שטמנו לי רשת הלפרין, המוכר "הנחמד" … הביא לי כפיצוי כמה עדשות רכות לעיניים, אמרתי לו שאני לא צריך אותם, וזה לא יהווה לי כפיצוי או סולחה על העוגמת נפש התסכול והשקר שנפלתי בו, לסלוח לעולם לא אסלח להם ולא אמחל ובטח ובטח שבין לקוחותיהם כבר לא אהיה, ולהמליץ בטח שלא אמליץ כי אם ההיפך, אבל הוא דחף לי לשקית בכוח כמה עדשות רכות, בחושבו שזה מה שירגיע אותי לאחר שהוצאתי סכום רב על משקפיים שקיבלתי אותם אחרי שבועיים, חוץ מכסף שהוצאתי בגללם על תיקון משקפיים הקודמות שהיו לי…

ואם לא די בכך לצערי נפלתי אם משקפיים דפוקות חבל על הזמן, כל שבוע הידיות זזות לי לכוון אחר, ואני בא מידי פעם שיסדרו לי אותם ושואל אותו אם זה נקרא משקפיים נורמאליות והוא כמובן הסביר לי שזה מאוד עדין ורך כמו נוצה של יונה, וכמובן תמיד אם כל ההסברים והתדרוכים לנוהל טיפול והורדת המשקפיים מהאוזניים, "תוריד את המשקפיים אם שני הידיים" מה שאני עושה בשיא העדינות והרכות כאילו אני אוחז בפעוט רך בן יומו, אך זה לא עוזר, הברגים צריכים חיזוק פעם בשבוע כאילו זה נוהל צבאי כמו רכבי שטח ג`יפים בדיקה יומית לחיזוק הברגים, והידיות שנעות לכל עבר, ומתעקמות אם כל רוח ותזוזה שהיא..

אני צריך משקפיים נורמאליות בשביל לראות איתם ללכת איתם ותו לא..

לא אפרט בהרחבה על כל הנושא הזה יותר מידי..

ראיתי לאחרונה פרסומת שלהם בעיתונים (ונראה לי, לא בטוח גם במודעות רחוב) על מסגרות באיזור המאה שקלים פלוס מינוס ועוד כל מיני מבצעים והטבות וזה לא פעם ולא פעמיים שנכנסתי לשאול ותמיד התשובה אין לנו את זה כאן, זה נגמר, זה לא פה, זה לא טוב, לא יודעים במה מדובר וכו`.. "נסו לבד תווכחו תתרשמו ותראו" בעצמכם..

בקיצור הכל שקר בלוף אחד גדול פרסומות לחוד ושירות לחוד…

וצר לי שלא למדתי לקח לפני כחמש עשרה שנה בערך, שקניתי פעם אחת משקפיים בהיותי ילד אצליהם ברח` רבי עקיבא בבני ברק ואז הבטחתי שלא אשוב לקנות אצליהם לאחר שהיו יודעים כרשת זולה מאוד בטיב המשקפיים ובשירות שלהם, לא במחיר..

אבל קורה שלאחר שנים חושבים ומתבדים אולי באמת היום הם טובים..

 

רוצה אני למנוע מכם עגמת נפש מרובה מאוד שעברתי, צער רב מיותר, הוצאת כסף לחינם ולפח, תסכול ומפח נפש, היזהרו לא לקנות אצליהם ולא ליפול אצליהם בפח..  (חבל שלא המשכתי את המסורת הירושלמית משקפיים קונים בחנות האמינה בי"ם אופטיקה ידידיה שכבר קניתי אצלו בעבר חבל מאוד)

 

התבדתי נפלתי בפח ומקווה שלעולם יותר לא אפול בפח… בינתיים אמשיך ללכת אם משקפיים זולים באיכות ובאמינות לאחר ששדדו עליהם כסף רב ומיותר..! ויותר מכל היחס והטיפול בפנייתי ובלקוחות שלהם..

 

אולי אחרי שרשת "אופטיקה הלפרין" הרשת האמינה והזולה בטיב וכ`ו. יראו את הסיפור הזה מופץ ומפורסם כמה שיותר אולי אז סוף כל סוף אזכה ליחס ויחזרו אלי מהשירות לקוחות שלהם..

 

נ.ב. הפיצו לכמה שיותר אנשים..

 כמו"כ אשמח לתגובותיכם   

סידורים של בוקר

1. לטפל בתלונה של אופטיקה הלפרין, כולל:

א. פניה לישראכארט.

ב. פניה לאמון הציבור.

2. לבדוק בהוצאה לאור כמה עותקים של הספר "פריכיות אורז" נמכרו, להחליט על פרסום מודעה נוספת – אם עדיין יש צורך.

3. לסיים בדיקת עבודות של סטודנטים.

4. לצאת לפגישות עבודה.

5. להכניס סדר פסח בניירות שלי.

6. להוציא חשבוניות. 

והיום עוד לא נגמר… בעצם, הוא רק מתחיל.

לסייע ולהסתיע 2 – אני מול אופטיקה הלפרין

מאמון הציבור העבירו לי את המכתב של אופטיקה הלפרין, אחרי שביקשתי מהם סיוע. התחושה המיידית שלי הייתה של חוסר אונים. היה ברור מלכתחילה שאני נכנסת למאבק מול ענקים. כרגע, אני מתלבטת לגבי ההמשך: האם יש עוד תקווה מאמון הציבור? האם אכן יוכלו לסייע? האם לפנות לעו"ד? אשמח מאד לקבל רעיונות להמשך המלחמה. בשבילי זה קרב אחד נוסף.

להלן התגובה הצינית (ששוכחת מה שנח לשכוח: איך לא הייתה התנצלות לאורך כל הדרך, איך קיבלתי מידע לא נכון, איך ביקשתי לבטל ואיך טרטרו אותי עד לקבלת הסחורה הלא נכונה כשבמהלך כל הדרך אני מבקשת לשחרר אותי מעולם):

"הגברת הגיעה לחנות וביצעה עיסקה כוללת של 2 זוגות מולטי פוקל : אחד רגיל ואחד שמש . משקף המולטי הרגיל – בסדר !!! במשקף שמש המולטי – לא ביצעו עדשה בדרוג כמו שבקשה ושלמה . התנצלנו בפני הגברת ע"כ , הבטחנו לבצע עבודה חוזרת בשיא המהירות ואף לפצות אותה על עגמת נפש שנגרמה במשקפי שמש יקרות !! אבל הגברת לא מוכנה לשמוע ע"כ . מתעקשת בגלל הטעות הזו לבטל עסקה .גם אם קרתה טעות ניתן לתקן ובמיוחד שהוצענו לה גם פיצוי ע"כ . בכול אופן את העסקה לא נוכל לבטל במקרה דנן . נ"ב – לגבי ההנחה של "חבר" העניין בטיפול , ואת כל אחוזי ההנחה שמגיעים לה – תקבל !"

לסייע ולהסתיע 1

אני יושבת בסדנא, שתוכנה הנוכחי הוא לסייע ולהסתיע.

פתאום עולה לי בראש תמונה ישנה:

אני במים, בקריית חיים. בערך בת 12-14. נכנסתי למים עם שולה. התקדמנו, ופתאום נשמטה הקרקע תחת רגלי, ואני מתחילה לטבוע. מערבולת. אני לא יכולה להחלץ.

שולה עסוקה, היא במרחק קטן מצידי. היא מדברת עם שני צעירים. אין לי מושג היום מי היו, מה גילם ומה שמם.

ואני יודעת שאני צריכה עזרה, ולא יכולה לבקש אותה. שותקת. כמה הייתי שותקת? אני יודעת שזה יכול להיות סופי ואני שותקת, לוחמת ונמנעת מלצעוק. כל כך טבעי לצעוק. איך זה שלא צעקתי?

למזלי, אחד מהצעירים ראה את המאבק שלי, זרק אלי גלגל ים שהטביע אותי קצת יותר, אבל בסופו של דבר חילץ אותי באופן אחר. חזרתי לחוף ולעולם לא שכחתי את חוסר האונים שלי. לעולם לא שכחתי שניצלתי.

כמובן שאני לא יודעת את שמו של האיש.

אני מודה לו היום על המעשה.

ולמדתי:

א. לידתה של מצוקה יכולה להיות מפתיעה, להופיע ללא כל הכנה.

ב. לעיתים קשה מאד לבקש עזרה.

ג. כשהיא מגיעה – היא לפעמים יכולה לגרום נזק יותר מתועלת.

ד. כמה נפלא הוא הרגע שבו הסיוע מצליח.

ד. כמה קצר הוא רגע הגבורה והתהילה.

ה. אולי אמרתי לו אז: תודה. אולי – לא. חבל שאני לא יודעת.

ו. כמה אפשר ללמוד מתוך הכמעט תאונה.

אני לא בטוחה שתרמתי למשתתפי הסדנא באמצעות הדוגמא. הזמן היה קצר כל כך. ההדהוד של האירוע היה פתאומי כל כך. והסיפור – סופר.

הזוי: בתוך החויה הפולנית כשאופטיקה הלפרין דולקת בעקבותי

את השיחה עם ברכה, מאופטיקה הלפרין, סיימתי עם כאב ראש גדול. בעיקר ברקות. מקווה שאני לא מקלקלת לי את לחץ הדם. 

החלטתי לעזוב הכל, ולקנות מתנת יומולדת לביתי ולחתני. נסעתי לגני התערוכה, ליריד של חבר.

 ממש במקום מרכזי, ניצב לו דוכן של אופטיקה הלפרין. ושתיים מהנפשות שכבר פגשתי קודם לכן, נמצאו בו: האיש שהדביק לי צלוטייפ למסגרת החדשה, וביקש שאסתכל אל אפו תוך שהוא מסמן את האישון שלי, ועוד אחת. התלבטתי: לגשת? לא לגשת? החלטתי שאפילו הקרבה מזיקה לי. הכאב ברקות הזכיר לי שלא כדאי. לא אשים את כפי בידי על מזבח האופטיקה הזו.

עזבתי ויצאתי לחוויה הפולנית השבועית שלי, בבית התפוצות. קיויתי שהאופטיקה לא בעקבותי. המקום השתנה בשנים האחרונות.

כיוון שהגעתי מוקדם וכיוון שטובה הייתה עסוקה, נכנסתי איתה להרצאה. מירי פז, במשקפי שמש כהות, שהן גם אופטיות עלתה על הבמה ודיברה. סיפרה על הדור החדש בספרות הפולנית, מאיפה הוא בא, ובמה הוא עוסק. מירי היא מתרגמת ועורכת. ממנה אני לומדת על ז'אנר שנקרא "המולדת הקטנה". מרתקת מירי. בתוך דקות ספורות היא מעשירה אותי לא רק בידע, אלא גם בכיוונים של קריאה. יש ספרים חדשים על המדף שממוקם בראש שלי, גם הספרים של מירי פז.  את שמה של המרצה הבאה אני לא זוכרת. קתולית צעירה, לומדת באוניברסיטה העברית, תאולוגית, מספרת איך התחילה את הקשר עם היהודים והיהדות. מלחמה של ממש ניהלה נגד הבישוף וחנות שמוכרת חומר אנטישמי. המפגשים האלה מרתקים. עוד יותר מרתקת המשיכה של ההם שם ואנחנו כאן. עניינים לא סגורים, יש בהם כח רב.

בשעה 18:00, חשבתע שהצלחתי לשכוח את האופטיקה סופית.

בחדר שבקומה התחתונה, התכנסנו כעשרים נשים וגבר אחד. כתבנו. והפעם בעקבות שלושה משיריה של רבקה מרים וסיפור אחד של יוסל ברגנר. להלן חלק ממה שכתבתי (וגם הקראתי):

 "אמא הדסה הייתה שם, עומדת או שוכבת. לא זוכרת אותה אחרת. אבא היה בעבודה או שבדיוק עמד ללכת. ואחי הקטן בוכה. תמיד בוכה. ומה שמחזיק את כולנו יחד הם הקירות. ואני יודעת שצריך להחזיק את כולם חזק. הכל יכול הרי להיגמר. אני חשה בזה. ובלילה של ירח קר, אימא יוצאת ואחי על הידיים, צועדת בדרך שמובילה לים. שיהיה לו אוויר. שינשום. והוא, בוכה ונחנק, נחנק ובוכה. שנים אחר כך, בדיוק באותה הדרך, בדיוק באותה השכונה, אני מטיילת עם חברות ואחי נשרך אחרי. ואימא הדסה שבכלל הייתה קודם הודס, כבר לא נושמת בכלל.."

ב21:15, יצאתי הביתה. אופטיקה הלפרין דלקה בעקבותי. חבל. קרוב לחצות גם נרדמתי איתה.

חויית לקוח: אופטיקה הלפרין, פרק נוסף, והפעם שיחה עם ברכה

השעה 12:41. זה עתה סיימתי שיחה עם ברכה.  לפני ימים ספורים שוחחתי איתה, אחרי שכבר דברתי קודם לכן עם מימי ועם חני. היא אמרה שתחזור באותו יום או שחני תחזור והיא כמובן לא חזרה. עברו כמה ימים. הפעם ברכה היא זו שרוצה לדבר איתי. היא מספרת לי שוב את הסצנה האחרונה: אני נכנסת לחנות, הזמנתי א' וקיבלתי ב'. נכון. ויש לה הצעה.

אני לא רוצה הצעה. אני רוצה את הכסף שלי בחזרה. היא מבטיחה לי במהלך השיחה שלא אקבל את הכסף חזרה.

אני שומעת.

אני מבטיחה לה שאעשה את כל מה שאני יכולה כדי לקבל את הכסף חזרה, וחבל, "חבל שתכינו זוג משקפיים נוסף, חבל על הכסף שלכם. מה שאני רוצה היום – רק את הכסף שלי חזרה". אני מודה לה אפילו לבסוף שחזרה אלי אחרי כמה ימים (הקו שלי עמוס כל כך? המייל סתום?), ומבקשת את סליחתה  שאני לא רוצה להיות יותר לקוחה.

נדמה לי שלא הרשמתי אותה…  ובכל זאת אני רוצה לבקש סליחה גם מעצמי, אני רוצה לסלוח לעצמי על הטעות שבכניסה לחנות. לאופטיקה הלפרין אני מבטיחה לסלוח כשיחזירו את הכסף. מקווה שיקרה לפני יום כיפור.