להנחות קבוצה ביום השואה, ולהחזיק את אפלפלד ביד

לא פשוט בשבילי להנחות קבוצה ביום השואה, ולעבוד כרגיל. בדרך הלוך ושוב אני שומעת את הרדיו, אי אפשר להתנתק. אני חושבת מחשבות חדשות על הורי. בכל שנה אני לומדת משהו.

פוגשת את ה-קו שלי וגם היא לא פשוט לה היום. יום השואה, בוודאי.

וברור שיש עבודה ויש קבוצה.

חלק מהאנשים חסר.

חלק אחר מרגיש שצריך היה לבטל את המפגש.

חלק עובד כרגיל. חלק לא עובד וגם זה רגיל כבר.

אני מוציאה את "והזעם עוד לא נדם" ומצטטת שם את הדברים שאפלפלד אומר על הגדם. אני אוהבת את זה מאד. בעצם החלק הכי חלש אצל הגיבור, עוזר לו לשרוד: מארח לו לחברה, לוחש לו, מזהיר אותו, משמר עבורו את הזיכרון.

אני ממליצה לאנשים לחפש את החלק החסר שלהם, זה שפועם כמו בפצע, ולתת לחלק הזה לדבר אליהם. איזה שהוא חיבור בין יום השואה לבין העבודה שצריכה להיעשות.

ביבליו יעוץ.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: