משבר בארץ, הדגלים הם סימפטום

אני יוצאת לצעדה הרגילה שלי בבוקר. בדרכי חזרה אני פוגשת את מירה להק, מקבוצת הכתיבה. תראי, אני אומרת לה, תראי את המכוניות מסביב: אין דגלים. ובדיוק אז עוברות כמה מכוניות עם דגלים. אבל, עדיין אפשר לומר מה שאמרתי: יש מעט דגלים, מעט מאד. על הרכב שלי הנחתי שני דגלים ממוגטים, אחד על כל דלת. זה לא במקום דגלים, אבל זה משפר את התחושה, בכל זאת אני עושה עם זה משהו. מירה אומרת שאצלה, בישוב, יש דגלים, אצלה על הרכב אין, כי הרוח נושאת אותם.

עוד אנחנו מדברות, וקולות עולים מביה"ס הסמוך, מתכוננים לטקס. שם יש דגלים. המוסדות. הם פעילים בחג.

בפולג גרות משפחות רבות. לכל משפחה כמעט שתי מכוניות. והדגלים שאני מוצאת הם בכניסות לרבי קומות, לבתים. עניינו של ועד הבית. היחידים ויתרו. התושבים לא יוצאים מגדרם.

ואני חושבת שאי אפשר אלא להסביר את זה בשחיקה שחלה. באכזבה מהמדינה. באכזבה מהשחיתות. משבר גדול אני רואה כאן. והדגלים הם הסימפטום. הביטוי לעייפות. הפטריוטיות ירדה למחתרת, מחכה שתהיה סיבה לפרוץ.

תגובה אחת to “משבר בארץ, הדגלים הם סימפטום”

  1. עידן בכור Says:

    כנראה שאינך בודדה בתחושתך בנושא הדגלים:
    http://www.ynet.co.il/home/1,7340,L-1821-15952-28006478,00.html

    מחלון לשכתי ניתן לראות כרגע 4 מכוניות. על שתיים מהן יש דגלים, ועל שתיים אחרות (אחת מהן שייכת לצי הרכב שלנו) אין. מה זה אומר – אמירה אישית? סתם בטלנות?

    ככלל, דומני כי בעיר האורות חיפה ניתן לראות נוכחות נמוכה יחסית של דגלים ברחובות. האם זה מסממני הדו-קיום (המבורך) או משקף את מצב הרוח האזרחי המדוכדך משהו בימים אלה?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: