להתאהב באפלפלד

התאהבתי בו, באפלפלד.

הערב שמעתי הרצאה שלו, בפני תלמידים בדרום, במחשב כמובן. נהניתי מכל שנייה. הוא סיפר על ילדותו, על המעברים שעשה. בלחש. כאילו הוא מספר אגדה על מלוכה רחוקה. ואולי הייתה זו מלכה שילדה אותו ומלך הוליד אותו. ככה הוא מספר. ופתאום המשמעות של הכח, של הסבל, של היכולת, של האיכות, של החיים ושל המוות – מתבהרים לי. לרגע. אני יודעת. כי אחר כך אצטרך שוב להמשיך ולקרוא או להמשיך ולשמוע. אפלפלד הוא בעיני כעין אב, אבל אחד שמספר לי. ככה זה היה. ממש ככה.

עכשיו אני קוראת את ספרו האחרון. נהנית מכל משפט. וכותבת. ומרגישה איך אני מתיכה חלק ממנו, חלק מהשפה, חלק מהמחשבות שלו, לתוכי. מרגישה איך אני מבינה יותר טוב את עצמי. את הורי את המשפחה שהייתה לי .

ואני מברכת על הזכות שנפלה בחלקי להכיר אותו, דווקא בשנים האחרונות, דווקא כשאני ממש יכולה להבין אותו.

נכון שזה סיפור אהבה?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: