החומוס שנסע לרמת השופט

אני אוהבת להכין חומוס ביתי. ההכנה פשוטה. התוצאה משביעה וטעימה.

מי שמחפש/ת מרשם מדויק – אין לי כזה. החומוס שלי יוצא תמיד קצת שונה. לפעמים הוא ירוק יותר, לפעמים הוא לבן. וכבר אני נותנת את המרשם:

שופכים לקערה חומוס בכמות רצויה (להתחיל בקטן, הוא גדל..), להשרות אותו במים רבים ולשכוח. בינתיים אפשר לישון, להתעורר, ללכת ברגל, או לעבוד. חשוב לזכור, חומוס הוא כמו קבוצה שמועמדת להנחייה, צריך להשרות אותה קצת במיצים של עצמה, קודם שנולד מוצר.

אחרי שהחומוס הושרה במים בין לילה אחד בלבד ליום ולילה, אפשר להתחיל את העבודה:

מעמידים אותו לבישול עד שמתרכך. ואז צריך לקרר אותו. גם בזמן הזה אפשר לישון, להתקלח, לקטוף פרחים, להכין חביתה – מה שצריך, עד שהחומוס קר. אני שואלת את עצמי האם המטפורה שהתחלתי בה יכולה להימשך. ייתכן שכן, אבל אני מעדיפה לצאת ממנה ולהמשיך בחומוס סתם.

לתוך פוד פרוססור, מכניסים שום טרי, גרגרי חומוס מבושלים (משאירים חלק לקישוט), פטרוזיליה, מיץ לימון, מים (אפשר מי בישול של החומוס), טחינה גולמית, מלח, פלפל.

טוחנים הכל.

מוסיפים מה שצריך: מים אם סמיך מידי, לימון אם לא חמוץ מספיק וכו'. מתקבל הטעם הרצוי.

אורזים במיכל פלסטיק, מזליפים מעט שמן זית, מפזרים גרגרים לקישוט, ומסיעים לרמת השופט.

ושם, גולת הכותרת: בת אחי, יפהפיה מהממת,  חיונית, חכמה, נפלאה, בחודש התשיעי שלה, מוכנה לגמרי ללידת הילד השלישי, ועדיין מארחת ומקבלת את פנינו בטבעיות שמחה. אנחנו עומדים לאכול שם צהרים, עם בני המשפחה. ואני מתפעלת ממנה ומהם: כמה שהכל נראה פשוט, וזה בהחלט לא בגלל החומוס!

יום מקסים למשפחה שלי! כן ירבו!

8 תגובות to “החומוס שנסע לרמת השופט”

  1. Keren Fite Says:

    איזה יופי הבישול האנטואיטיבי הזה בלי מרשם רק עם עשייה וטעימה 🙂
    קוראת אותך בשקט ונהנית כבר זמן מה ומגיחה להגיב בפעם הראשונה

  2. benziv Says:

    תודה גדולה קרן, על ההתגלות שלך, איפשר לי גם לראות את דעתך, וגם לגלות אותך.

  3. דבי ינקו-חדד Says:

    תודה רבה
    בדיוק חזרתי מחודש בארה"ב בו האכילו אותנו בזוועות שונות ומשונות תחת השם חומוס וזה בהחלט עשה לי צורך בחוויה מתקנת
    מקווה שיצא לי טעים כמו שזה נשמע
    שיהיה בהצלחה ותודה
    דבי

  4. benziv Says:

    מאד טעים! מאד טעים! ואני מוכנה אפילו, אם יהיה ביקוש לנסות ולדייק את הכמויות.
    תהני מהחומוס כאן. מקווה שנהנית ממה שיש שם… (לאו דווקא חומוס).

  5. גבי Says:

    מסעדה מפתה,[את יודעת לכתוב] חומוס טעים ביתי ,
    והיום תצטרכי להוסיף עוגת גבינה לשבועות,
    ובאמצע ישנה הפרעה של ההתמודדות עם חומסקי.

    אצלינו באזור אפקה צהלה שום דבר לא מפריע,
    לא חומסקי ולא אחמיניג'ד ובטח לא ממשלת ישראל .
    כולם בבתי קפה,קונים אוכל מוכן,עוגות מוכנות
    והכל "עבודת יד" ו"טעם ביתי" ומחיר לא עממי.

    ובכל זאת,לא הכל סנובי, ונבו ריש – בין בית הקברות ותל ברוך החדשה
    גילינו את מנדלבאום!!!

    קשה להאמין,התחלנו בחורף עם החמין
    ואח"כ התרגלנו לקנות גם אוכל מוכן טעים ,
    מגוון מדהים,כל אחד ואחת , ומה שטעים לו
    מהנכד בן ה- 4 עד הסבתא רבתא .
    מעוף בלי שומן,עופיונים ממולאים עם תפוחי אדמה אפויים,
    עד קציצות המבורגר,וממולאים,ואפויים ,ואנטי פסטי וכו' וכו'.

    ומה התברר?
    זה יותר זול מלקנות חומרי גלם איכותיים,ולבשל חצי יום.
    7 אנשים – 14 ארוחות,שישי ושבת עם הנכדים
    ועוד נשאר ליום ראשון ושני לצהריים לשנינו .
    כולו ביחד 350 שח ועם עוגה לא עובר את ה400.

    טוב העיסוק האנטרופולוגי-קולינארי באוכל
    הוציא אותי ממצב הרוח של התקרית עם חומסקי.

  6. benziv Says:

    אני מבינה שמנדלבאום הוא איזה מוכר מזונות, אני צודקת?

  7. גבי Says:

    מנדלבאום לא רק מוכר אוכל ,הוא גם לא שחצן,ולא מתנשא .
    הוא פתוח לקבל הערות לתיבול ושיפור כמו שאוהב ופתוח מחמאות.
    קיבל בשמחה את הצעת המיתוג שלי "אוכל טוב לעצלנים"
    כי כל פעם שהתעצלנו לבשל "וללכלך" מטבח נקי,
    קפצנו אליו.
    וכמו שכתבתי שהתגלית הנוספת הייתה שזה גם יותר זול
    מהפרוצדורה של לקנות ולהכין לבד.

  8. benziv Says:

    אנסה אותו…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: