הפסקת המצור על עזה – מה היה קורה?

1. מה היה קורה לו הייתה ישראל מפסיקה את המצור על עזה?

2. במה זה היה משנה את החיים של העזתים?

3. מה זה יכול היה לשנות לגלעד שליט ולבני משפחתו?

4. מה הייתה המדינה מרוויחה מזה?

5. מה הייתה מפסידה?

6. מתי כדאי לעשות מעשה כזה: לפני בוא הספינות? אחריהן?

7. איך מבצעים דבר כזה?

8. מה תרוויח הרשות?

9. ומה תפסיד?

10. מה יקרה לחאמס?

עשר שאלות שנובעות משאלה אחת: מה היה קורה?

2 תגובות to “הפסקת המצור על עזה – מה היה קורה?”

  1. Idan Bchor Says:

    10 השאלות המעניינות שלך יוצאות מנקודת הנחה לפיה ישראל "מטילה מצור" על עזה.
    אני מסכים כי ישראל נוהגת לעיתים בטיפשות רבה, הן במימד האופרטיבי והן במימד ההסברתי, אבל דומני כי רצוי להוסיף כמה שאלות טרומיות לדיון:

    * מה הגדרתך למושג "מצור" וכיצד היא מוחלת על רצועת עזה?
    תזכורת: לרצועה יש מעברי גבול מול מצרים שאינם בפיקוח ישראל.

    * האם את מודעת להיקפי הסחורות העוברים במעברים "הישראליים" לעזה?
    הערה: נכון, יש שם גם הגבלות מטופשות, אבל הן בשוליים.

    * האם את מודעת לכך שמדינת ישראל אינה שולטת ברצועת עזה?
    תזכורת: ישראל פינתה את ישוביה ברצועה והשטח כולו נמצא בשליטה פלסטינית.

    * …ומכאן: מדוע מוצגת ישראל כאחראית למצב ההומניטרי בעזה, ולא מנהיגי העולם הערבי בכלל ומנהיגי הפלשתינים בפרט – אשר אינם עושים כמעט דבר לרווחת אזרחיהם?

    ולסיכום: תמונות של "אוניות סיוע" הנעצרות בלב ים אינן מוסיפות לנו הרבה כבוד (מעניין מה אומרים על זה חברייך בחיל הים…), אבל כדאי להרחיב קצת את זוית ההראייה, לבדוק את הנחות היסוד ולגלות (אולי) שלא רק אנחנו טיפשים ומרושעים בסיפור הזה.

  2. benziv Says:

    יש כאן כמובן מקום לויכוח שנובע מהשקפות עולם והשקפות פוליטיות.

    בשבילי מצור זה שקבוצה של אנשים יש לה מספיק כח כדי לפקח על כניסה ויציאה של מישהו מהבית שלו, והכח הזה – ממומש. מבחינה זו, יכולים עיתונאים לשים מצור על בית, למשל. אין ספק שלישראל יש יותר כח למנוע כניסה ויציאה של אנשים מעזה ואליה, מאשר יש לעזתים.

    נקודה נוספת: לא מעניין אותי מי האיש הרע באמת, אני ממש לא מחפשת אשמים. מה שמעניין אותי הרבה יותר הוא איך אנחנו משיגים את המטרות שלנו. ואיך אנחנו לוקחים בחשבון את הסביבה הקרובה והרחוקה ופועלים להשגת המטרות.

    נקודה נוספת: מעניין אותי כבוד האדם. של גלעד שליט, למשל. מאד מעניין אותי שעד היום מה שנעשה לא קידם אותו הביתה כהוא זה.

    מעניין אותי גם כבוד הילדים, הנשים, החולים, והאנשים שלא רוצים מלחמה – רק רוצים לחיות. והם חיים בעזה, נאנקים תחת שלטון החמאס, הרשות, ישראל. לפי הסדר הזה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: