אלם הכתיבה

יש ימים שהעיפרון, העט, ובימינו אנו – המקלדת – אינם נענים. לא פלא, גם המח לא נענה לבקשה, לעיתים לתחינה, לכתוב. במקרה של הבלוג, זה נראה לי פחות דרמטי, אבל במקרה של הכתיבה, הצורך לסיים את הספר שהתחלתי עם חברה, זה דרמטי יותר.

ויש משהו בי שלא מסכים. שעוד לא בשל. שעוד לא מוכן. ואני מחכה. שיבשיל, שיסכים.

גם בבלוג הייתה אי כתיבה. אלם.

אולי האירועים מסביב, אולי לא.

ובינתיים, הדבר היחיד שיכולתי לכתוב עליו, הוא האלם הזה. ולפעמים זה כל מה שיש.

4 תגובות to “אלם הכתיבה”

  1. סיון Says:

    באמת שאלתי את עצמי מה קרה בתור קוראת 'סמויה' 🙂

    והנה דוקא זה שלא כתבת הביא אותי להגיב ולכתוב לך שאני מצפה לקרוא אותך, נהנית, מתרגשת, חושבת, ומזדהה בעיקר עם מה שכתבת על ההבשלה הפעם.

  2. benziv Says:

    תודה…

  3. שוקי כץ Says:

    תחושה מוכרת….גם אני לא ביקרתי כאן ימים אחדים – והנה חזרתי.

  4. benziv Says:

    ברוך הבא..

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: