הנה, הם על הבמה, נראים טוב, מרוצים ממעמדם, מדברים עברית. המילים נשמעות מוכרות, המשפטים מובנים, אבל האוזן שלי נעצרת שוב ושוב על המילים ועל התחביר וארגון המשפט. הנה כמה דוגמאות:
1. התפנה לי ארבע שעות…
2. היה את המשחק המיליון משהו…
ולצערי זה לא מסתיים כאן.
למשל: כמות המילים הכתובות בשגיאות כתיב, בעבודות של סטודנטים, עולה בהתמדה. לא מדובר באנשים שהשפה העברית איננה שפת אימם. מדובר באנשים שצמחו כאן, למדו כאן, מדברים בה יום יום.
הפסקתי להקשיב, חשבתי שאיכות חיים פרושה גם לשמוע מוזיקה טובה במילים המדוברות. היא חסרה לי המוזיקה הזו. אין ספק שאיכות חיי בכנסים ובעבודה – בירידה.
החיים בארגונים 
יוני 12, 2010 ב- 8:27 am |
העלגות הזו באה לביטוי בכל מקום..
זה עצוב מאד
השבוע הזכרתי בשיחה את הביטוי 'דר' ג'קיל ומיסטר הייד'.. אנשים בחדר שאלו אותי למה התכוונתי..
יוני 12, 2010 ב- 1:05 pm |
שפה מתחרבת…