פתולוגיה ארגונית/פרופ' יצחק סמואל

קיבלתי את הספר ערב הפרידה מהחוג לסוציולוגיה, והוא יקר לי מאד גם כיוון שניתן לי על ידי המחבר עצמו, עימו עבדתי שנים רבות בצמידות גדולה.

אבל מעבר לעניין רגשי זה, מצאתי בספר השלמה יפה מאדד לכלים שיש בהם צורך, לכל מי שחי בארגונים, ובוודאי ליועצים.

אהבתי מאד את הטבלה, שמובאת כאן מתוך מאמר של הנקס, ווטסון וצ'נדלר, המתאר את המודלים של שלבי החיים בארגונים: שלבים ומספרם (עמ' 19 בספר). כמו בכל טבלה, ניתן להסתכל על הטבלה כאמצעי מאבחן ולחשוב: באיזה שלב אנחנו נמצאים בארגון? איזה  מודל מתאים לנו? איפה אנחנו רוצים להיות.

מתוך זה – יכולה כמובן לצאת השאלה הבאה: מה לעשות לצורך זה? שהיא כמובן שאלת השאלות.

פרק שאהבתי נקרא מסלול השקיעה. ציטוט של מילר (עמ' 73), מתאר תסמונות של מסלולי שקיעה של ארגונים. אהבתי במיוחד את הציוריות של הכותרות, מה שעוזר מאד לשמור את הטיפוסים בזיכרון:

א. ריצה עוורת שנגרמת ע"י מנהלים תאבי שליטה, שמציבים מטרות לא מציאותיות ושאפתניות מצד אחד ומצד שני אין להם תוכניות לטווח ארוך.

ב. ביורוקרטיה קופאת על שמריה שאיננה נענית לצרכים החדשים של הסביבה, ומסתמכת בעיקר על הצלחות העבר.

ג. חברה ללא ראש. אהבתי במיוחד את הכותרת הזו. אני מכירה חברות כאלה. המנהיגות חלשה,האסטרטגיה מעורפלת, יש חוסר תאום.

ד. חברה עם גיבנת, כזו שחוותה כשלונות שונים, אין לה משאבים מספקים, היא מתנדנדת בין להיות או לחדול.

פרקים 7 ו-8, עוסקים בתאוות בצע ושחיתות ופשיעה ארגונית.

איכשהו אני חושבת שפרקים אלה רלוונטיים מאד להבין את השחיתות שאנחנו מכירים, לא רק בארגונים אלא גם במדינה.

הספר אם כך יכול להוות מקור להעלאת מודעות והוספת ידע למי שארגונים הם מקום המחיה שלו. ומי לא כזה?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: