העבריין מתייפח – והחרטה, לו רק הגיעה מוקדם יותר …

טל מור, העבריין המתייפח, עטוף היטב בזרועות הוריו וראשו הכפוף בולט מבין ראשיהם, מגיע לעמוד לדין על מעשיו. בכל זאת מגיע.

ואיכשהו אי אפשר שלא לראות במוות המיותר הזה של חשין, עוד סימפטום לקלות הבלתי נסבלת שבה אנשים לוקחים חייהם של אחרים.

ובשביל מה? בשביל הדווקא? בשביל הכיף? בשביל הרגע?

מזועזעת, מן העבירה, ולא פחות מדמותו של המתייפח שחרטתו הגיעה כמה שעות מאוחר מידי.

מזועזעת מן העובדה שהוריו, מה שיש להם להגיד הוא שהם חוששים שעונשו של בנם יהיה חמור יותר בשל העובדה שהנפגע הוא בן של שופט.

זה מה שיש להם להגיד לאב (שהוא גם שופט), ולבני המשפחה האחרים של הנפגע?

מ-ז-ו-ע-ז-ע-ת.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: