מכתב גלוי לרופאי משפחה

להלן "מכתב" שמסרתי היום לרופאי משפחה שהיו במפגש איתי, בתור פצינטית שהחלימה:

שלום לך דוקטור יקר!

 האונקולוגית שלי, הד"ר נאוה דניאלי זיגלמן, ביקשה ממני להגיע לפגישה איתך. נדמה לי שהטוב ביותר שאני יכולה לעשות, הוא לכתוב לך מכתב, להקריא אותו. אחר כך ארצה שתגיד לי מה דעתך. עשינו עסק?

 אז כזה הוא הסיפור: לשמחתי, יכולתי לבחור בקפידה כל אחד מהרופאים שלי. את אלה שלא אהבתי, החלפתי באחרים. מהבחינה הזו גורלי טוב מגורלך, כיוון שאני יכולה להחליף רופא, ואתה לא יכול להחליף אותי, אתה צריך לראות כל פציינט ולהיות נאמן לשבועתך. נכון? נדמה לי?

 כבר בשעה זו יכולות לעלות כמה תמיהות אצלך:

א.      למה אני פונה אליך בלשון זכר?

ב.      למה אני מדברת כאן על אהבה ואומרת: "את אלה שלא אהבתי, החלפתי באחרים"?

 כמובן שיכולות לעלות תמיהות אחרות, אבל אני בוחרת להתייחס רק אל השתיים האלה.

 ובכן, אני פונה אליך בלשון זכר כיוון שהשפה העברית היא שפה מבחינה בין גברים ונשים, ואחר כך מבקשת מכותביה להתייחס ולהגיד שהכוונה היא גם לגבר וגם לאישה. אני הייתי בין המייסדות של התנועה הפמיניסטית בחיפה, ב-1970, ולכן הפנייה בלשון זכר היא לא עניין של מה בכך, בעיני. ייתכן שהיא קשורה לזה, שמאז עזבתי את חיפה, לפני כעשרים שנה, רופאי המשפחה שלי היו כולם גברים.  

 בעניין האהבה: על זה אני עומדת. לדעתי רופא שאינו אוהב את הפציינטים שלו, ובמיוחד אם הן נשים שחלו בסרטן שד, יהיה לו קשה מאד לטפל בהן. לא פחות מזה – יהיה להן קשה להיות המטופלות שלו.

 סרטן השד, פוגע מאד, גם בגלל האימה שנותרת, אימת מוות, וגם בגלל הפגיעה באחד הסימבולים של הזהות הנשית שמגיע לחיינו בגיל צעיר, ואני לא יודעת מה פוגע יותר.

 כשחליתי, הרגשתי שאני הכי צריכה את אימא שלי, זו שגם כשהייתה, לא הייתה מה שהיית קורא לו אימא אידיאלית. אתה לא יכול להיות אימא שלי, אבל אולי תוכל להיות קצת אבא שלי? ומה היה עושה אבא טוב? אולי היה לוקח את ידי בידו, אולי היה מחבק אותי. מנחם. מרגיע. זה הכל.

 כשאמרתי את זה לד"ר דניאלי זליגמן, היא קמה וחיבקה אותי. מרגשת. נכון שאפשר להגיד את זה? אנחנו הרי בעניינים רגשיים. לא? אז ממך אני מצפה לחיבוק וירטואלי. לחום. להבנה שאם כואב לי משהו בברך, אני לא יכולה שלא לחשוב שאולי חליתי שוב, אולי יש לי  גרורה בעצמות. שלא תטעה בי, אני לא מפונקת, יצאתי ללימודים נוספים, כתבתי ספר, והמשכתי כרגיל לעבוד ולמלא את כל התפקידים שלי. רוב הזמן אני לא חושבת על הסרטן, ועל האפשרות שיחזור, אבל דווקא ברגעים הכי לא צפויים הוא מתגנב אלי. למשל אתמול, כשקראתי סיפור שכתבתי, ופתאום חשבתי לעצמי שאני צריכה לרכז את כל הסיפורים במקום אחד, כדי שהבת שלי תוכל לטפל בהם אחרי, למקרה צורך.

 אני מבקשת ממך שתקשיב, שתסתכל לי בעיניים, לפני שתעביר את הכרטיס במחשב, שתזכור שאני באמת מאמינה שאהבה יכולה לרפא.  אני מבקשת שתשאל שאלות. שתבחן. שתזכור: מנגנון ההדחקה שלי – התקלקל.

 זה בסדר שתעבוד לפי נוהלי הקופה, אבל אם אתה חושב שהיית מציע לי משהו אחר, לו הייתי אשתך, ביתך, או אחותך – אני רוצה שתציע לי. למשל: ללכת לשמוע חוות דעת שנייה.

 כיוון שיש לי גם אונקולוגית וגם כירורג, וגם אנדוקרינולוגית, וגם גניקולוג, וגם רופאת עור, וכולם עסוקים בלשמור עלי באופן ספציפי, וכולם אהובים עלי, מאד, אני מאד מבקשת שתעשה אינטגרציה טובה של כל מה שעולה בבדיקות השונות. והאמת, הייתי רוצה שכשאתה מגלה שבדיקה איננה טובה, תרים לי טלפון, שתשמור עלי. אתה זוכר שדיברתי על אהבה?

 בתודה,

 אחת מאלה שמחכות לך מאחורי הדלת…

2 תגובות to “מכתב גלוי לרופאי משפחה”

  1. שוקי כץ Says:

    קראתי. וזה כל כך נכון – ומרגש. משמח לשמוע שיש רופאים שאת אוהבת, שקמים ומחבקים. היום הם צריכים להיזהר מאד בכל מחווה פיסית..גם הרופאות כמובן…כבר שמעתי שתי בוגרות מדברות על מישהי ושואלות האם יכול להיות שהיא פדופילית של מבוגרים…….ולעניין האינטגרציה ברפואה – כדאי מאד שתקראי את מאמר החודש שייתפרסם בעוד ימים אחדים בעלון איפ"א. זהו מאמר שכתב אמיתי ניב, מנסיונו האישי, על משמעות האינטגרציה ברפואה….זכיתי וקראתי ראשון – כעורך, והחלטתי לפרסם למרות שלא עוסק בייעוץ ארגוני ממש……

  2. benziv Says:

    תודה, שוקי.
    אתה צודק. יש אולי בעיה עם חיבוקים, אבל אין בעיה עם לב רחב, ואהבה. ואת זה מרגישים גם בלי לגעת.
    ואפרופו לגעת – פעם היה הרופא, אוחז בידו של חולה. לא מחבק אותו. היום – רק אם מודדים דופק.
    אקרא בשמחה וביסודיות את מה שכתב אמיתי. מחכה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: