ערב בחוף הבונים, יומולדת 60

לנירה חברתי יומולדת, 60.

החברים והמשפחה, כארבעים איש ואישה, יצאו אל חוף הבונים. ארץ ישראל היפה, הייתה קצת יותר ריקה כשהתחלנו, וקצת יותר מלאה כשסיימנו. אוהלים, אוהלים נערמו סביבנו. ים של אפור הלך והצטופף על החוף.

חשבתי שכיף גדול לבוא לשם עם ילדים, אבל… צריך לשכוח מפרטיות: אין מקום. אוהל ליד אוהל. כולם מחובקים במין חיבוק גדול, ארצי, כשמוזיקת הרקע היא של המים, ושל הכרוז שמברך את הבאים לשמורה ואומר שהחוף אינו מוכרז ואין בו שרותי הצלה.

ואילו אנחנו ישבנו במקום שהקימה אחת הקיטנות שנהנתה שם בבוקר, קורת גג לראשינו, שולחן ארוך שעליו נפרשו כל טוב הארץ שהביאו החברים, והרבה "מה נשמע"? ו"שנים שלא התראינו".

 לא נשארנו לבוקר, כמו אלה באהלים. בערב, אחרי שהשמש שקעה ועוד קצת,  התנענו את המכונית ויצאנו לישון על מזרון עשוי היטב, וסביבה פרטית יותר.

והיה ערב והיה לילה והיה טוב ועכשיו טוב.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: