אני שונאת לתת ציונים

אין ברירה, היום הוא היום.

אני מתכוונת לצאת לבית קפה.

שם, בין הקפה ההפוך לעוד משהו טוב, אשב לי לבד ליד השולחן שאבחר, אוציא את העיפרון שחידדתי, ואכתוב את שיש לי לכתוב על העבודות של הסטודנטים שלי. זה החלק הפשוט.

החלק הקשה – להעריך. להגיד: זה שווה 80 וזה שווה 90.

האם אני צודקת?

האם אני שומרת על אותם עקרונות וקריטריונים לאורך כל הבדיקה? 

האם אני מוסטת בגלל עניינים שונים?

האם יכולת ההתנסחות של הסטודנט/ית משפיעה גם  כן? והאם זה צודק?

אם יש משהו בעבודה שלי, שאני ממש לא סובלת – הרי זה הקטע של בדיקת עבודות של סטודנטים. קשה, קשה…

והיום יהיה יום חם מאד, וגם יום של מתן ציונים.

מכאן שיהיה קשה מאד.

ובסופו של דבר – יגמר.

2 תגובות to “אני שונאת לתת ציונים”

  1. גילי Says:

    המממ…
    יכולת התנסחות – האם היא רלוונטית לציון…
    כנראה שכן….
    והאם עייפות, הריון, עבודה, ילדים וכ'ו וכ'ו גם משפיע…
    כנראה שכן…
    אבל ככה זה – הכל היום זה ציונים… מהרגע שנולדים (מבחן אפגר) ואנחנו צריכים לתמרן בין היכולות למגבלות…
    ואגב, אני די מתקדמת עם הדו"ח מקווה עד סוף השבוע לשלוח לך במייל גירסה משופרת ומנוסחת היטב 🙂
    שיהיה רק טוב
    גילי

  2. benziv Says:

    יופי, גילי.
    אשמח לקבל את הדוח שלך, אוהבת מאד את ההוראה, את הסטודנטים ועדיין … אני שונאת ציונים.
    שיהיה קל.
    עוד חודש מגיע ספטמבר…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: