מנהלים, – כמו משה, לפני הארץ המובטחת

יש ומנהל עוזב, מתוכנן או לא, והוא כבר רואה את הארץ המובטחת עליה עמל יחד עם אנשיו במשך זמן רב או פחות.

ויש את הכאב הזה של מי שעומד מלמעלה וכבר רואה איך זה נראה, וכבר מרגיש את הטעם של הפירות, ואת הרוח הנעימה, וכבר יכול בעיניו לרדות את הדבש…

אבל, החיים מכוונים אותו, בדיוק ברגע זה, לפרידה.

והמעשה המנהיגותי האחרון שהוא צריך ללכת אליו, הוא לעזור למונהגיו להיפרד ממנו ומן החלומות.

ומי שיבוא אחריו ילך לתוך הארץ או יביא חלום אחר של ארץ אחרת.

סיום לא קיצ'י: עצוב, קורה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: