ילדת פליטים

לאחורנה ראיתי כמה סרטים על ילדי פליטים. כל אחד מהם נגע בי מאד.

אני גרה בסמוך לשכונה שחיי האנשים בה לא קלים. גם שם חיים ילדי פליטים.

בדרך לים אני רואה ילדי פליטים. לפעמים אני רואה את הנערים והנערות שהם צומחים להיות. ואני מתפללת בשבילם: שיגדלו ישר. כי כל כך קל להיות פליט ולהתעקם. וכל כך קשה בתוך כל התחרות, והכסף, והמכוניות, והבטחון של אלה שנולדו כאן או גדלו כאן, והשפה הזרה היחידה שהם לומדים היא אנגלית.

היום שוחחתי עם חבר על "פריכיות אורז", הספר שכתבתי, הוא רצה לדעת יותר. אמרתי לו: אני ילדת פליטים. וזה כנראה אומר הכל.

כן, בכל מצב אני פועלת כנראה מתוך מהות גדולה של ילדת פליטים. גם אם יש כמוני במדינה, אני עדיין מוגדרת כילדה של פליטים, בארץ של פליטים.  ואני כבר בת 64 כמעט.

כנראה שעם הפליטות הזו, אלך עד סוף הדרך.

ובאופן מפתיע היא מחזקת אותי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: